שמחתי באומרים לי

^[1] שָׂמַֽחְתִּי, בְּאֹֽמְרִֽים לִֽי. בֵּֽית ה׳ נֵלֵֽךְ׃

עֹֽמְדֽוֹת, הָיֽוּ רַגְלֵֽינוּ. בִּשְׁעָרַֽיִךְ, יְרֽוּשָׁלָֽםִ׃

יְרֽוּשָׁלַֽםִ הַבְּנוּיָֽה. כְּעִֽיר, שֶֽׁחֻבְּרָה־לָּֽהּ יַחְדָּֽו׃

שֶׁשָּֽׁם עָלֽוּ שְׁבָטִֽים, שִׁבְטֵי־יָהּ עֵדֽוּת לְיִשְׂרָאֵֽל. לְהֹדֽוֹת, לְשֵֽׁם ה׳׃

כִּֽי שָֽׁמָּה, יָֽשְׁבֽוּ כִסְאֽוֹת לְמִשְׁפָּֽט. כִּסְאֽוֹת, לְבֵֽית דָּוִֽד׃

שַֽׁאֲלֽוּ, שְׁלֽוֹם יְרֽוּשָׁלָֽםִ. יִשְׁלָֽיוּ, אֹֽהֲבָֽיִךְ׃

יְהִֽי־שָׁלֽוֹם בְּחֵילֵֽךְ. שַׁלְוָֽה, בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃

לְמַֽעַן, אַחַֽי וְרֵעָֽי. אֲדַבְּרָה־נָּֽא שָׁלֽוֹם בָּֽךְ׃

לְמַֽעַן, בֵּית־ה׳ אֱלֹהֵֽינוּ. אֲבַקְשָֽׁה טֽוֹב לָֽךְ׃

1. המקור בתהלים קכב