שירים (שאול טשרניחובסקי)/ראי אדמה/Capriccio

CAPRICCIO / שאול טשרניחובסקי

כְּבָר הִנְּךָ , רֵעִי, שָׁם בָּעִיר
עַל מִפְרְצֵי הַיָּם.
מָה רַבּוּ גַעְגּוּעַי לָהּ:
אֲנִי אָהַבְתִּי שָׁם.
אֲנִי צִיץ-בָּר, וּנְשִׁיקוֹת-חֹם
מַרְעִיפוֹת עָלַי טָל,
חֲלוֹמוֹת-זָהָב פָּרְחוּ לִי
בַּגִּיל וּבְנֹגַהּ-גָּל.
 
וּבְהַכּוֹת לִבִּי גַּלֵּי-דָם
הָיִיתִי מַעְיָן-שִׁיר
בָּעִיר עַל מִפְרְצֵי הַיָּם
בֵּין חוֹפֵי אַבְנֵי-גִיר.
 
רָחַקְתְּ כְּבָר מִמֶּנִּי, אַךְ
אֲנִי מַעְיָנַי בָּךְ,
וּבְטֶרֶם אֶשַּׁק לָךְ, זֹאת
חָפַצְתִּי הַגִּיד לָךְ.
 
רַק מִלָּה אַחַת יֶשְׁנָהּ לִי,
וְאוֹתָהּ תּוֹבִיל שַׁי
לִרְחוֹב פַּלְמוֹנִי שֶׁבָּעִיר –
הָעִיר בָּהּ אַתָּה חָי.
 
שָׁם יֶשְׁנָהּ יַלְדָּה נִפְלֵאת-לֵב,
וְעֵינֶיהָ עֵינֵי-תוֹם,
וְאִם שְׁזוּפַת-עוֹר – מִמַּבָּט לָהּ
פִּי-שִׁבְעָה יִיף הַיּוֹם.
 
כִּי תִשְׁאַל לָהּ בֵּין רִבְבוֹת עָם
זֶה יִהְיֶה לְךָ הָאוֹת:
תַּלְתַּלִּים מַמְרִים, גַּל אֶל גַּל,
לְרֹאשׁ יַלְדָּתִי זֹאת.
 
אֲבִיב שֵׁש-עֶשְׂרֵה שָׁנָה לָהּ,
צָנוּעַ הוּא וָצָח,
וּכְלִיל שׁוֹשַנִּים צִוָּה לָהּ
אֶל פְּנֵי אֲפַרְסֵק רָךְ.
 
וּבְשָׁעָה נוּגָה זֹה, שֶׁבָּהּ
יֵשׁ יוּסַר צְעִיף הַחוֹל,
וְעוֹלֶה קוֹל תַּעֲלוּמוֹת-סוֹד –
הוּא הֵד חַיֵּי הַכֹּל:
 
בְּשָׁעָה מְלֵאָה הָגוּת זֹה,
בָּהּ יוֹתֵר רַךְ הַלֵּב,
בָּהּ חֵשֶׁק עַז יַרְתִּיחַ דָּם,
וְיַעֲמִיק הַכְּאֵב, –
 
אָז אוֹתָהּ מִלָּה מִן הַפֶּה
אֶל אָזְנָהּ תִּלְחַש דּוֹם
בְּשָׁעָה חֲרִישִׁית זֹה, שֶׁהִיא
לֹא לַיְלָה וְלֹא יוֹם.
 
וְחֶרֶשׁ חֶרֶשׁ תִּלְחַשׁ, - עַד
בְּדֵי-עָמָל תַּבְחִין בָּהּ,
אַךְ לִבָּהּ, לִבָּהּ יַגִּיד לָהּ,
עַל מַה זֶּה אַתָּה בָא.
 
כִּי נֶפֶשׁ אִישׁ יוֹדַעַת אֵת
אֲחוֹתָהּ דְּבֵקָה בָהּ;
וְאִם תִּרְחַק נְדֹד לִכְרַכֵּי-יָם,
הֵן קְרוֹבָה תִּהְיֶה לָהּ.
 
הילדברג

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.