שולחן ערוך יורה דעה מט ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

זה שהכשרנו בניקב עור חיצון לבדו דוקא בניקב מעצמו מחמת חולי דאי מחמת קוץ או מחט טריפה דחיישינן שמא ניקב אחד מהאברים הפנימיים שנקובתן במשהו ואם לא היה מכיר אם הנקב מחמת קוץ או אם הוא מחמת חולי תולין להקל (ד״ע ואהל מועד):

מפרשים

 

ש"ך - שפתי כהן

(ה) תולין להקל. דהוי ס"ס ספק שמא ניקב ע"י חולי ואת"ל ע"י מחט וקוץ שמא לא ניקב אחד מהאברים הפנימים. ב"י בשם אהל מועד וע"ל סימן נ"ג ס"ק י"ד:
 

ט"ז - טורי זהב

תולין להקל. בב"י כ"כ בשם אוהל מועד שהביא בזה ג"כ להחמיר והכריע ב"י להקל מטעם ספק ספיקא ספק אם נעשה על ידי חולי או קוץ ואת"ל ע"י קוץ שמא לא עשה נקב בא' מאברים פנימיים וכ"כ רמ"א בסימן נ"א וכתב בד"מ ואני' אומר ודאי אם הספק הוא מחמת שאינו אפשר להתברר אם הוא ע"י קוץ או מחמת עצמו אז יש להקל אבל אם אפשר להתברר אלא שאין החכם שבא לפניו בקי לראות אם הוא על ידי קוץ או ע"י חולי זה לא מקרי ספק כלל והוה ספק א' וטריפה עכ"ל ולי יש תימה רבתא על זה דהא כתבו התוס' והביאם רמ"א בסימן ל"ג סעיף ד' בושט דבעינן שיהיה ידוע שנעשה מחמת חולי אבל אם יש לחוש שניקב ע"י קוץ אפילו לא ניקב רק פנימי טריפה דחיישינן שמא ניקב גם החיצון כו' ואמאי לא נימא גם התם ס"ס ספק ע"י חולי או קוץ ואת"ל על ידי קוץ שמא לא ניקב החיצון וא"ל שיש חילוק בין חשש דשמא הבריא החיצון לשמא ניקב אחד מהאברים הפנימיים אדרבה ק"ו הוא דבחשש שמא הבריא יש מחלוקת בגמ' אם חוששין לו וכן בפוסקים ובחשש שמא ניקב א' מהאברים הכל מודים בו שחוששין וא"כ כ"ש שיש להקל בסי' ל"ג אם אתה מיקל כאן וע"כ נ"ל כיש מחמירין שמביא אהל מועד וטעמא רבא איכא כאן דלא אמרינן ס"ס דכתוב בספר הליכות עולם דלא אמרינן ס"ס אלא במקום שיכול להתהפך כההיא דריש כתובות ספק זינתה תחתיו ספק אינה תחתיו ואת"ל תחתיו ספק באונס ספק ברצון די"ל להפך ספק ברצון ספק באונס את"ל ברצון ספק תחתיו וכה"ג דוקא אמרינן ס"ס וכאן אין אתה יכול להפך הס"ס דכשאתה אומר ספק ניקב אחד מהאברים ספק לא ניקב ואת"ל ניקב שוב אין לך ספק להקל ע"כ נ"ל ברור דיש להחמיר כאן אע"פ שאיני כדאי לחלוק על המאורות הגדולים ב"י ורמ"א מ"מ הדברים מחוורים כמ"ש. בסי' זה כתב הטור שאין לעוף כרס כו' נ"ל דגם דין בשר החופה את רוב הכרס אין שייך בו וראייה לזה מצאתי בד"מ שכ' מעשה היה באווזא שהיה לה מכה בבטנה כמין שני ביצים גדולים ופתחו בטנה וראו שהדקים שלימים והכשירוה אע"ג שנקרע העור עכ"ל ומ"מ נ"ל דיש כאן חשש שנחוש כמו שאנו חוששין בושט סי' ל"ג סעיף ח' דהיינו ביש חשש שניקב בקוץ ועיין בסמוך אחר זה:
 

באר היטב

(ד) להקל:   דהוי ספק ספיקא שמא ניקב ע"י חולי ושמא לא ניקב א' מאברים הפנימיים והט"ז חולק ע"ז ופסק לאיסור דאין זה ספק ספיקא משום דהוי ספק ספיקא שאינו יכול להתהפך. ופרי חדש כ' דאף שאינו מתהפך מיקרי ספק ספיקא ע"ש שדוחה הראיות של הט"ז ופסק כש"ע להקל. וע"ש ובס' נקודות הכסף. כ' הטור שאין לעוף כרס וכתב הט"ז דנ"ל דגם דין בשר החופה את רוב הכרס לא שייך בו וראיה לזה מצא בד"מ מעשה באווז שהיה לה מכה בבטנה כמו שני ביצים גדולים ופתחו בטנה וראו שהדקים שלמים והכשירוה אע"ג שנקרע העור ומ"מ נ"ל שיש כאן חשש כמו שחוששין בושט בסי' ל"ג ס"ח דהיינו ביש חשש שניקב בקוץ.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש