שולחן ערוך חושן משפט רסא

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · חושן משפט · סימן רסא | >>

ראו סימן זה בתוך: טור חושן משפט · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    סמ"ע · ש"ך · ט"ז · באר היטב · קצות החושן · נתיבות (ביאורים · חידושים) · באר הגולה
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דין המוצא במקום שניכר שאינה אבידה

ובו ארבעה סעיפים:
א • ב • ג • ד

סעיף א

מצא חמור או פרה רועים בדרך ביום – אין זה אבידה. בלילה (או אם רואה חמור וכליו הפוכים) (טור) – הרי זה אבידה. בפנות היום ובנשף, אם ראה אותם שלושה ימים זה אחר זה – הרי זו אבידה, ונוטל ומכריז.

סעיף ב

ראה פרה רצה בדרך, אם פניה כלפי העיר – אין זו אבידה, כלפי השדה – הרי זו אבידה. מצאה רועה בין הכרמים – חייב להחזיר משום אבידת קרקע. לפיכך אם היו הכרמים של עכו"ם כשימצאנה מפני שהפסידה הכרם – הרי זו אבידה, ונוטל ומכריז.

(והוא הדין במקום שפורעין קנס בהמות שרועים בשדות אחרים.) (ר' ירוחם נ"ב)

סעיף ג

מצא פרה ברשות הרבים, אם עומדת ברשות הרבים – חייב להחזירה. היתה רועה בעשבים, או שהיתה ברפת שאינה משתמרת ואינה מאבדת – לא יגע בה, שאין זו אבידה.

הגה: ויש אומרים שאם הרפת חוץ לתחום חייב להחזירה (טור וכן כתב הרא"ש). מיהו נראה לי דהכל לפי הענין, ואף הסברא הראשונה מודה אם היא בענין שאינה משומרת.

סעיף ד

המאבד ממונו לדעת – אין נזקקין לו. כיצד? הניח פרתו ברפת שאין לה דלת ולא קשרה והלך לו (ויש אומרים דרפת לא מקרי אבידה וחייב להחזירה), השליך כיסו ברשות הרבים והלך לו – הרי זה איבד ממונו לדעתו. ואף על פי שאסור לרואה דבר זה ליטול לעצמו – אינו זקוק להחזיר, שנאמר: "אשר תאבד" – פרט למאבד לדעתו.

ויש אומרים דאבידה מדעת הוי הפקר, וכל הקודם זכה (טור).