שולחן ערוך חושן משפט קא ו
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קא · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
י"א דבמוכר סחורה אינו מורידו לשומא כלל אלא שנותן לו מעות כמו שהתנה ומאותו מטבע שהתנה:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
אינו מורידו לשומא כו'. ז"ל הריטב"א שם צריך לשלם לו במעות כמו שהתנה וכן הדין כי אנן סהדי שלא מכר לו זה מטלטלים וסחורתו ע"מ לקבל קרקעות וכופין ע"ז עכ"ל והאי כמו שהתנו שכתבו אינו ר"ל שהתנה כן בשעת המקח בתנאי גמור דא"כ בהלואה נמי הוה דינא הכי אלא מיירי כדרך התגרין שמוכרין סחורה שיתן לו בעדה כך וכך מעות ובזה אפי' קבע לו זמן לנתינת המעות והגיע הזמן ואין לו מעות צריך לשלם לו במעות דוקא כיון דכל סוחר דעתו לכך מסתמא משא"כ בסתם הלואה שדעתו לא היה אלא לגמול חסד עם הלוה ומה"ט פסק ר' מרדכי יפה ז"ל בע"ש שלו דבשטר הלואה שכתב בו שנתן לו מאה זהובים למחצית שכר כיון שהנותן היה כוונתו להנאתו להרויח צריך לשלם לו במעו' כשמגיע הזמן ע"ש ונראה דהיינו דוקא בשטר הלואה למחצית שכר ובהיות יודעים כוונת הנותן שהלוהו ע"מ שיחזיר ליתן לו מעות לזמנו שקבע עמו אבל הנותן לחבירו סך מעות בסתם לישא וליתן בו למחצית שכר כיון שדרך משא ומתן הוא להחליף סחורה בסחורה ומרויח בסחורה שלוקח במקום סחורתו וזה עשה ג"כ כן צריך הנותן להמתין להמקבל עד שימכר סחורתו בעד מזומנים או יקבלם בעינא עם הריוח שעלה על הסחורה ופשוט הוא:
ש"ך - שפתי כהן
(ד) אינו מורידו לשומא וכו'. זהו לשון הריטב"א שם צריך לשלם לו במעות וכדין פועל כמו שהתנה וכן הדין וכן הוא בב"י בשם הריטב"א וכ"כ לקמן סי' של"ו סעיף ב' בשם התוס' והפוסקים ע"ש:
באר היטב
(ה) שהתנ': אינו ר"ל שהתנ' כן בשעת המקח בתנאי גמור דא"כ בהלוא' נמי דינא הכי אלא מיירי כדרך התגרים שמוכרין סחור' וקובעין זמן לנתינת המעות בעדה דבזה צריך דוקא להשתדל לו מעות מזומנים דכל סוחר מסתמא דעתו לכך משא"כ בסתם הלוא' שדעתו לא הי' אלא לגמול חסד עם הלו' ומה"ט פסק הע"ש דבשטר הלוא' שכתוב בו שנתן לו סך מה למחצית שכר כיון שהנותן הי' כונתו להנאתו להרויח צריך לשלם לו במעות כשמגיע הזמן כו' ע"ש. ונרא' דהיינו דוקא בזה שיודעים כוונת הנותן שהלוהו ע"מ שיחזיר לו מעות לזמן שקבע אבל הנותן לחבירו סך מעות בסתם לישא וליתן בו למחצית שכר כיון שדרך מו"מ להחליף סחור' בסחור' ומרויח בזה צריך הנותן להמתין עד שימכור המקבל סחורתו במזומנים או יקבלה הוא עם הריוח שעלה עליה ופשוט הוא עכ"ל הסמ"ע וע"ל סי' של"ו ס"ב.
קצות החושן
(ג) דבמוכר סחורה ואע"ג דלא התנ' תנאי מפורש אמדינן לדעתי' דכל מוכר סחור' לזוזי קא מכוין והרי כאלו התנ' וז"ל הריטב"א שצריך לשלם לו במעות דוקא וכדין פועל כמו שהתנ' וכן הדין וע' ש"ך שכת' וכן כת' לקמן בשם התוס' בסי' של"ו ופוסקים ע"ש ולא מצאתי לתוס' אלא בפועל דצריך ליתן מעות דוקא ובמוכר סחור' לא כתבו ומה זו ראי' מפועל למוכר סחור' ואדרב' מדברי תוס' משמע דאפי' במוכר סחור' מורידו לשומ' שהקש' בפ"ק דמציע' דף י"ז בהא דאמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ויצאו עליו עסיקין משהחזיק בה אינו יכול לחזור בו והקשו לימא ליה שקול ארעך בזוזך לפי' המפרשים דאפי' אית ליה זוזי מצי לסלק לבע"ח בשאר דברים וכדגרסינן בהמוכר דף צ"ב אי ליתנהו להני זוזי ע"ש הרי דאפי' במוכר סחור' מורידו לשומא מיהו לפמ"ש בסק"ה דבאותו סחור' ודאי מצי לסלק ליה וכמו בפועל דמצי מסלק ליה במה שעשה עמו ולומר לו טול מה שעשית עמי בשכרך וכמ"ש מוהר"מ מרוטנבורג ואע"ג דאינו יכול לסלק לפועל במה שעשה עמו אלא במידי דאכיל' היינו דוקא בפועל לפי שאליו הוא נושא נפשו ולהחיות נפשו הוא דקעביד מש"ה דוקא במידי דאכיל' אבל במוכר סחור' אין לחלק בזה אלא כיון שמסלק בסחור' דיליה יכול לסלקו וא"כ הקשו תוס' שפיר:
(ד) אינו מורידו לשומא ע' סמ"ע שכתב בשם הע"ש שהוליד מזה בשטר הלוא' שכתוב בו במחצית שכר כיון שהנותן כוונתו להנאתו צריך ליתן מעות דוקא ע"ש ולא ידענא מנ"ל לחלק בין להנאתו או לא דהא עיקר הטעם בריטב"א משום דמוכר סחורה הוי כאלו התנ' מעות דוקא והיינו משום דאין מוכר סחור' שיקח בעדו סחור' ושומא אחרת ודעתו לזוזי אבל מעות אדרב' על סחור' ניתנה וגבי מוכר לחבירו ונמצא מקח טעות דהוי נמי דינו כבע"ח וכמבואר בתוס' ר"פ המוכר פירות והתם להנאתו נתכוין להקנות ולא לגמילות חסדים אפ"ה דינא דבע"ח אית ליה וכ"כ הרמ"א ס"ס רל"ב ואין לומר כיון דעכשיו נהגו להתפשר הלו' עם המלו' בעד העיסקא ליתן כך וכך ריוח לשבוע ה"ל מוכר סחור' ממש דא"כ לא הוי מוכר סחור' אלא בפלגא העיסקא דהוא פלגא פקדון ולא במחצית הלוא' אמנם גם בפלג' פקדון נרא' דלא הוי כמוכר סחור' כיון דעיקרו אינו אלא לאפקועי איסור' דריבית ולא למכור סחור' נתכוין וגם בהיתר זקוקים אינו כמוכר סחור' אלא לאפקועי איסור ריבית קא מכוין וא"כ דינו כמו שאר בע"ח וגם במוכר סחור' גופיה מפקפק ביה הט"ז וא"כ הבו דלא נוסיף עלה: