שולחן ערוך חושן משפט עז י
<< · שולחן ערוך חושן משפט · עז · י · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
לוה משנים ונכתב השטר בשם א' מהם אם תבעו אותו שלא נכתב השטר על שמו יכול לדחותו ולומר לא נתחייבתי לך כלום:
- הגה: וצריך הרשאה מן השני אבל זה שכתוב בשטר יכול לגבות כולו בלא הרשאה (תשובת רשב"א סי' אלף קל"ז) וה"ה אם שניהם כתובים בשטר כל א' יכול לגבות כולו (תשו' רשב"א סימן אלף פ"ב וסימן אלף פ"ו):
איש ואשתו שלוו מאחד היא חייבת לפרוע החצי מכתובתה ואם הבעל או יורשיו פרעו כל החוב חוזרים ונפרעים ממנה החצי ואם הבעל קיים והיא טוענת אתה לקחת כל המעות אלא שאני נכנסתי עמך בשטר אינה נאמנת אלא במיגו דפרעתיך:
- הגה: והרי הם בטענות הללו כב' לווין שלו ביחד (טור) ראובן שכתב לבנו ולאשתו בית וכתב דלא יגבו אלא שתיהן ביחד ומת הבן יכולה אשתו לגבות כתובתה ממתנה זו דלשון יחד שכתב לא בא למעט אם מת האחד אלא שלא יגבה כל א' המחצה (ריב"ש סי' קס"ה) ועיין בא"ה סימן ק"ב סעיף ו':
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
לפרוע החצי מכתובתה. לא בא הטור והמחבר ללמדינו בזה אלא שהחצי מוטל עליה ודינן כשנים שלוו וכדמסיק ומפרטי דינין איך גובה הב"ח לא כתב כאן ונראה דאם אין לאשה ממון בפני עצמה ולבעל יש כדי כל החוב דאין הב"ח צריך להמתין עד זמן גביות כתובתה אלא גובה כל החוב מהבעל ויורשיו מנכין חצי החוב מכתובת' ולא אמרי' דתמכר' הכתובה עתה בטובת הנאה ותשלם חצי החוב דהא אשה לגבה בעל' דרכה למחול חובה ואין מי שיקנה ממנה אם לא שהבעל עצמו יקנה אם יש מותר בכתובה דאורייתא וכמ"ש חילוקי דינים הללו בס"ס שמ"ו ושפ"ח ובסי' תכ"ד בדרישה ובסמ"ע:
חוזרים ונפרעים ממנה החצי ע' בע"ש שכתב דצ"ל דהיינו דוקא במקום שנושאין ונותנין הנשים בממון בפני עצמן אבל היכא שאין הנשים נושאין ונותנין בפני עצמן נהי דהמלוה דסמך דעתו עליה מצי לגבות ממנה החצי מ"מ מילתא דמסתברא הוא שאין הבעל ויורשיו נפרעין ממנה אלא נאמנת לומר שכל הממון לקח הבעל לידו והיא נכנסת בע"ק עם בעלה כדי שיוכל להחיות:
אלא במיגו דפרעתיך. ר"ל דלקמן סי' ק"ל ס"ג כ' הטור ז"ל ואין הערב גובה מהלוה עד שיביא עדים שפרע בשבילו ואפי' אם השט"ח ביד הערב יכול הלוה לומר לו כו' עד פרעתיך כי אין שט"ח שבידו ראיה לעשותו מלוה בשטר ואם כ' המלוה להערב קבלתי ממך דמי השטר מהני לו לגבות מהלוה כו' והכא נמי קאמר אם האיש כבר פרע ובא לגבות מהאשה החצי אינה יכולה לו' אתה לקחת את כל המעות אלא א"כ אין בידו דהבעל כתוב מהמלוה ל' התקבלתי דאז הוה נאמנת לומר לו פרעתיך אחר שפרעת להמלוה ולרבותא כ' הטור והמחבר דאם הבעל עדיין קיים כו' דאפי' נגדו אינה יכולה לטעון כן וכ"ש נגד יורשיו אם מת וק"ל:
לווין שלוו ביחד עיין בתשובתי שהארכתי בדין זה בביאור דברי מורי"ש מ"ש בתשובה בדין שנים שלוו והאחד אומר שנתן ליד חבירו לשלם למלוה והוא אומר לא כי אלא משלי שלמתי להמלוה הכל ואתה עדיין חייב לי החצי:
לבנו ולאשתו פי' אשתו של בנו:
שלא יגבה כל אחד המחצה פי' בלא דעת השני אבל לגבות כתובה אפי' הוא חי וגירשה גובתה ממנו כ"כ ריב"ש שם:
ש"ך - שפתי כהן
(כז) לוה משנים כו'. ע"ל סימן נ' בהג"ה וסי' ס"א סעיף ד' וסי' קע"ו סעיף ל"ד ועיין בתשו' מהר"א ן' ששון סי' קל"ב:
(כח) וה"ה אם שניהם כתובים בשטר כו'. ואם טען שפרע להשני ע"ל ס"ס ע"א ועיין בתשובת מהרשד"ם סי' קל"ו:
(כט) לפרוע החצי מכתובתה. אם מת בעלה או שנתגרשה ועיין בתשובת מהרשד"ם סימן כ"ד ואם חייבת למכור כתובתה בחיי בעלה בטובת הנאה ע"ל סי' תכ"ד סעיף י':
(ל) חוזרים ונפרעים כו'. עיין בעיר שושן דהיינו דוקא במקום שנושאין ונותנין הנשים בממון בפני עצמן דאל"כ נהי דהמלוה מצי לגבות ממנה החצי מ"מ מסתבר שאין הבעל ויורשיו נפרעים ממנה אלא נאמנת לומר שבעלה לקח כל הממון והיא נכנסה ע"ק ומביאו הסמ"ע:
(לא) והרי הם בטענות הללו כב' לוין כו'. ע"פ האופנים שיתבארו לקמן סימן ק"ל סעיף ג' ד' ועיין מה שכתבתי שם וע' בתשו' מהרשד"ם סי' ר"ו ור"ח:
באר היטב
(כה) כולו: ואם טוען שפרע להשני ע"ל סוף סימן ע"א וע' בתשובת מהרשד"ם סי' קל"ו. ש"ך.
(כו) מכתובת': אם מת בעלה או שנתגרש' וע' בתשובת מהרשד"ם סי' כ"ד ואם חייבת למכור כתובת' בחיי בעלה בטובת הנא' ע"ל סי' תכ"ד ס"י עכ"ל הש"ך וכת' הסמ"ע נרא' דאם אין לאשה ממון בפני עצמה ולבעל יש כדי כל החוב אין הבע"ח צריך להמתין עד זמן גביית כתובת' אלא גוב' כל החוב מהבעל ויורשיו מנכין חצי החוב מכתובת' וע' חילוקי דינים אלו בסוף סימן שמ"ו ושפ"ח.
(כז) במגו: ר"ל דבסי' ק"ל ס"ג כת' הט"ו דאין הערב גוב' מהלו' אפי' אם השט"ח בידו עד שיבי' עדים שפרע של חבירו כי אין שט"ח שבידו ראיה לעשותו מלו' בשטר ואם כת' המלו' להערב קבלתי ממך דמי השטר מהני ליה לגבות מהלו' כו' וה"נ אם האיש כבר פרע ובא לגבות מהאש' החצי א"י לומר אתה לקחת כל המעות אא"כ כשלא כתב המלו' להבעל קבלתי ממך כו' דאז נאמנת לומר פרעתיך אחר שפרעת להמלו' ולרבות' כת' הט"ו אם הבעל עדיין קיים כו' דאפי' נגדו א"י לטעון כן וכ"ש נגד יורשיו עכ"ל הסמ"ע (וע' בט"ז מ"ש בשם תשובת מהרש"ל בשנים שלוו בשטר אחד ופרע א' מהם ולקח השטר לידו והשני טוען פרעתי חלקי ופסק דנאמן כי מיד שנפרע השטר נמחל שעבודו ע"כ ונ"מ לענין ממרמו"ת שלנו אי שייך בהם נמחל שעבודו ע"ש).
(כח) ביחד: ע"פ האופנים שיתבארו בסי' ק"ל ס"ג וד' וע"ש ובתשו' מהרשד"ם סי' ר"ו ור"ח. ש"ך.
(כט) ולאשתו: פירוש אשת בנו. סמ"ע.
(ל) המחצה: פירוש בלא דעת השני אבל לגבות כתובת' אפי' הוא חי וגירשה גובת' ממנו כ"כ הריב"ש. שם.
קצות החושן
(ח) איש ואשתו שלוו לא' וה"ה אם לוותה אשה לצורך פרנסת הבית הרשד"ם חלק ח"מ סי' כ"ד הובא בכנה"ג עוד שם בשם הרשד"ם חלק אה"ע סי' קפ"ג שכ' אלמלא דמסתפינא דנרא' דבר חדש וזר קצת הייתי אומר דשכירות הבית ששכרו הבעל ואשתו יש לו דין איש ואשה שלוו עכ"ל: