שולחן ערוך אורח חיים תקנב א

ערב תשעה באב, ^אלא יאכל אדם בסעודה המפסקת, ^בשאוכלה אחר חצות, ^גבשר, ולא ישתה יין. ולא יאכל שני תבשילין.

הגה: ואף ממשקים אחרים, ^א^דממעט בשתייתן ממה שרגיל לשתות (טור וב"י בשם תוספות ורוקח). וכן לא יאכל אחר סעודתו צנון ומליח דברים שנוהג בהם בשאר פעמים, כדי שיתנהג בפרישות (מרדכי):

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

(א) ממעט בשתייתן: שאם הי' רגיל לשתו' ד' כוסו' ישתה ג', אין לשתות שכר (מהרי"ל אגוד' רש"ל הגמ"נ) ואם הוא אדם חלש שרי מט"מ:

באר היטב

עריכה

(א) ממעט: ואין לשתות שכר. מהרי"ל אגודה רש"ל הגמ"נ. ואם הוא אדם חלוש שרי. מט"מ עיין ט"ז ובשכנה"ג.

משנה ברורה

עריכה

(א) לא יאכל וכו' – כדי להרבות אֵבל, ולזכור חורבן הבית ויצטער עליו:

(ב) שאוכלה אחר חצות – עיין לקמן בסעיף ט':

(ג) בשר וכו' – היינו מדינא דש"ס; דאילו מצד מנהגא, אסור מראש חודש, וכדלעיל בסימן תקנ"א (סעיף ט'):

(ד) ממעט – היינו בסעודה מפסקת, שאם רגיל לשתות בסעודה ארבע כוסות, ישתה שלוש כוסות. ואין לשתות שכר. ואם הוא אדם חלש, שרי:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן