שולחן ערוך אבן העזר לד ג
<< · שולחן ערוך אבן העזר · לד · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
אם לא ברך ברכת ארוסין בשעה שקדש, לא יברך אותה בשעת נשואין.
- הגה: ויש אומרים דמברכין אותה בשעת הנשואין (מרדכי פרק קמא דכתובות), וכן נוהגין. אפילו קדש אשה מזמן ארוך, מברכין ברכת ארוסין תחת החופה. ויש אומרים דחוזר ומקדש אותה תחת החופה, כדי שיהיו הקדושין סמוכין לברכה (ריב"ש סימן פ"ב). ועיין לקמן סימן ל"ו. ואם ברך כבר ברכת ארוסין בשעת קדושין הראשונים, יש אומרים דחוזרים ומברכים תחת החופה בלא הזכרת שם, משום הרואים (שם בריב"ש לענין המקדש על ידי שליח), וכן נראה לי:
מפרשים
חלקת מחוקק
(ד) אפילו קידש אשה מזמן ארוך: כלומר ולא בירך אז בשעת הקידושין:
(ה) י"א דחוזרין ומברכין תחת החופה: היינו במקום דכ"ע מקדשין תחת החופה והיא רוצה ג"כ לקדש פעם שנית מפני הרואים וע"כ צריך לברך ג"כ בלא שם מפני הרואים אף ע"פ שכבר יצא ידי ברכה בשעת קדושין הראשונים:
(ו) בלא הזכרת שם: משמע אבל מלכות מזכירין ובדוכתי אחריתי אמרינן טוב לברך בלא שם ומלכות:
בית שמואל
(ה) דחוזר ומקדש: עיין סי' ל"ו סעיף ו' שם פסק המשלח לא יקדש אותה אחר שקידש השליח שלא יאמרו דקדושין של שליח לאו קידושין הם וכאן כתב דחוזר ומקדש ואינו חושש שמא יאמרו קידושין הראשונים לא היו קידושין ואפשר קידושין על ידי שליח חיישינן טפי שיאמרו קידושין ע"י שליח לאו קידושין הם:
(ו) בלא הזכרת שם: בריב"ש איתא שלא יאמר ברוך אתה ה' אלא יאמר ברוך אתה השם ובח"מ כתב משמע אבל מלכות מזכירים ובדוכת' אחרית' אמרינן טוב לברך בלא שם ומלכות:
באר היטב
(ז) ארוך: כלומר ולא בירך אז בשעת הקדושין.
(ח) ומקדש אותה: עיין סימן ל"ו ס"ו שם פסק המשלח לא יקדש אותה אחר שקידש השליח שלא יאמרו דקדושין של שליח לאו קידושין הם ע"ש ועיין ב"ש.
(ט) שם: בריב"ש איתא שלא יאמר ברוך אתה ה' אלא יאמר ברוך אתה השם. וכתב הח"מ משמע אבל מלכות מזכירין ובדוכתי אחריתי אמרינן טוב לברך בלא שם ומלכות ועיין בה"י מ"ש. קטן פחות מבן י"ג שנה שקדש או נשא אשה אם מברכין ברכת אירוסין ונישואין. ואם ברכו אם צריך לחזור ולקדש אחר אשר יגדל. תליא בפלוגתא דלהני פוסקים דס"ל שאסור להשיא אשה לקטן דהוי כזנות ה"ה דאין לברך ברכת אירוסין ונישואין. ואם בירך חוזר ומברך כשיגדל. ולמאן דס"ל דמצוה איכא יוכל לברך על קדושי קטן וא"צ לחזור ולברך כשיגדיל. וכתב מהרמ"ט אמנם לבי מגמגם אפילו למאן דס"ל מצוה איכא כיון דבאותה שעה פטור מן המצוה ועדיין לא בא לידי חיוב מצוה שמא אין לברך. וכתב כנה"ג עליו הא דמספקא ליה דוקא בקטן שקדש הקטנה דשניהם לאו בר מצוה נינהו. אבל בקטן שקדש את הגדולה שפיר דמי לברך משום חיוב דידה וה"ה אם הוא גדול והיא קטנה ועיין סימן ס"ב ס"ק א' מש"ש בשם כנה"ג ע"ש וע"ל סי' א' מש"ש. קידושין שנעשה ע"י טעות ולא הועילה וזקוק לקדושין אחרים. אינו זקוק לברכה אחרת. ובכל קדושי ספק שצריך לחזור קדושין גמורים א"צ לחזור ולברך כנה"ג דף ס"ב ע"ב.