רש"י על ישעיהו ו
<< · רש"י על ישעיהו · ו · >>
פסוק א
פסוק ב
"לו" - לשמשו כן תירגם יונתן שמשין קדישין ברומא קדמוהי
"בשתים יכסה פניו" - שלא יביט לצד השכינה
"ובשתים יכסה רגליו" - לצניעות שלא יראה כל גופו לפני בוראו ובתנחומא ראיתי כסוי הרגלים לפי שהם ככף רגל עגל שלא להזכיר לישראל עון העגל
"ובשתים יעופף" - ובתרין משמשפסוק ג
פסוק ד
"מקול הקורא" - מקול המלאכים הקוראים והוא היה יום הרעש שנאמר בו ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיה (זכריה יד) בו ביום עמד עזיה להקטיר בהיכל רעשו שמים לשורפו לומר דינו בשריפה כמו שנאמר ותאכל את החמשים ומאתים איש (במדבר טז) וזהו שקראם שרפים שבאו לשורפו רעשה הארץ לבולעו כסבורה דינו לבלע כקרח שערער על הכהונה יצתה בת קול ואמרה זכרון לבני ישראל וגו' (שם) ולא יהיה עוד אדם המעורר על הכהונה כקרח בבליעה וכעדתו בשריפה אלא כאשר דבר ה' ביד משה בסנה הבא נא ידך בחיקך (שמות ד) והוציאה מצורעת כשלג אף כאן צרעת פרחה במצחו
"והבית ימלא עשן" - היה נמלא עשןפסוק ה
"נדמתי" - כמו כי נדמה כל עם כנען
"טמא שפתים" - דמגעל בחוביןפסוק ו
"במלקחים" - בצבת
"לקח מעל המזבח" - שבעזרהפסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
"ועיניו השע" - טחים כענין שנאמר (לקמן מד) כי טח מראות עיניהם הטוח מתרגמינן דאיתשע
"פן יראה בעיניו" - נתנו לבם שלא ישמעו דברי נביאים שהם יראים שמא יוטבו בעיניהם דבריו ויבינו בלבם וישובו אלי והיא רפואתםפסוק יא
"ויאמר" - ידעתי כי לא ישיבו עד תבא פורענות עליהם וילכו בגולה ושאו עריהם מאין יושב
"שאו תשאה" - לשון גלמוד מאין יושבפסוק יב
פסוק יג
"כאלה וכאלון" - אשר בעת זמן שלכת שלהן משליכין עלין שלהן בימי הסתיו שילוך אחר שילוך עד שאין נותר בה זולתי המצבה אף הם זרע הקדש הנמצאין בה עומדין בקדושתו הם יהיו לה למצבת ד"א מצבתה נטיעתה לכך איני מכלה אותם נטעתים זרע קודש ויש פותרים שער שלכת היתה בירושלים כמו שאמר בעזרא והיו שם אלה ואלון נטועים
<< · רש"י על ישעיהו · ו · >>