רש"י על ויקרא ו ג

<< | רש"י על ויקראפרק ו' • פסוק ג' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


ויקרא ו', ג':

וְלָבַ֨שׁ הַכֹּהֵ֜ן מִדּ֣וֹ בַ֗ד וּמִֽכְנְסֵי־בַד֮ יִלְבַּ֣שׁ עַל־בְּשָׂרוֹ֒ וְהֵרִ֣ים אֶת־הַדֶּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֥ל הָאֵ֛שׁ אֶת־הָעֹלָ֖ה עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְשָׂמ֕וֹ אֵ֖צֶל הַמִּזְבֵּֽחַ׃


"מדו בד" - היא הכתונת ומה ת"ל מדו שתהא כמדתו

"על בשרו" - שלא יהא דבר חוצץ בינתים (תורת כהנים פרק ב , ערכין ג)

"והרים את הדשן" - היה חותה מלא המחתה מן המאוכלות הפנימיות ונותנן במזרחו של כבש תמיד כד

"הדשן אשר תאכל האש את העולה" - ועשאתה דשן מאותו דשן ירים תרומה ושמו אצל המזבח

"על המזבח" - מצא איברים שעדיין לא נתאכלו מחזירן על המזבח לאחר שחתה גחלים אילך ואילך ונטל מן הפנימיות שנאמר את העולה על המזבח בר"י)