רש"י על דברים כד יט

<< | רש"י על דבריםפרק כ"ד • פסוק י"ט | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


דברים כ"ד, י"ט:

כִּ֣י תִקְצֹר֩ קְצִֽירְךָ֨ בְשָׂדֶ֜ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֧ עֹ֣מֶר בַּשָּׂדֶ֗ה לֹ֤א תָשׁוּב֙ לְקַחְתּ֔וֹ לַגֵּ֛ר לַיָּת֥וֹם וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶ֑ה לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃


"ושכחת עומר" - ולא גדיש מכאן אמרו עומר שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה

"בשדה" - לרבות שכחת קמה ששכח מקצתה מלקצור

"לא תשוב לקחתו" -מכאן אמרו: שלאחריו - שכחה, שלפניו - אינו שכחה, שאינו ב"בל תשוב" (משנה פאה ו ד).

"למען יברכך" - ואע"פ שבאת לידו שלא במתכוין, קל וחומר לעושה במתכוין. אמור מעתה: נפלה סלע מידו ומצאה עני ונתפרנס בה - הרי הוא מתברך עליה (ספרי).