רש"י על במדבר ח ד

<< | רש"י על במדברפרק ח' • פסוק ד' |
ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • יא • טז • יז • יט • כ • כב • כד • כה • כו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


במדבר ח', ד':

וְזֶ֨ה מַעֲשֵׂ֤ה הַמְּנֹרָה֙ מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב עַד־יְרֵכָ֥הּ עַד־פִּרְחָ֖הּ מִקְשָׁ֣ה הִ֑וא כַּמַּרְאֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת־הַמְּנֹרָֽה׃


"וזה מעשה המנורה" - (שם) שהראהו הקב"ה באצבע לפי שנתקשה בה לכך נאמר וזה

"מקשה" - בטדי"ץ בלע"ז לשון דא לדא נקשן (דנייאל ה) עשת של ככר זהב היתה ומקיש בקורנס וחותך בכשיל לפשט איבריה כתקונן ולא נעשית איברים איברים ע"י חבור

"עד ירכה עד פרחה" - ירכה היא השידה שעל הרגלים חלול כדרך מנורות כסף שלפני השרים

"עד ירכה עד פרחה" - כלומר גופה של מנורה כולה וכל התלוי בה

"עד ירכה" - שהוא אבר גדול

"עד פרחה" - שהוא מעשה דק שבה הכל מקשה ודרך עד לשמש בלשון זה כמו (שופטים טו) מגדיש ועד קמה ועד כרם זית

"כמראה אשר הראה וגו'" - כתבנית אשר הראהו בהר כמו שנאמר (שמות כה) וראה ועשה כתבניתם וגו'

"כן עשה את המנורה" - מי שעשאה ומ"א ע"י הקב"ה נעשית מאליה