רי"ף על הש"ס/עירובין/דף כט עמוד ב

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

רבי אליעזר בן יעקב אומר ביב שהוא קמור ארבע אמות ברשות הרבים שופכים לתוכו מים בשבת וחכמים אומרים אפילו גג או חצר מאה אמה לא ישפוך על פי הביב אבל שופך הוא לגג והן יורדין לביב והחצר והאכסדרה מצטרפין לד' אמות וכן שתי דיוטות זו כנגד זו מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה את שעשו עוקה מותרין ואת שלא עשו עוקה אסורין:

גמ' חצר שפחותה מד' אמות וכו':

מאי טעמא אמר (בס"י הגי' רבא) רבה מפני שאדם עשוי להסתפק סאתים מים בכל יום בד' אמות אדם רוצה לזלפן פחות מד' אמות אדם רוצה לשפכן אי איכא עוקה שרי ואי לא אסיר פירוש שנעשה כשופך לרשות הרבים רבי זירא אמר ארבע אמות תיימי מיא פחות מד' אמות לא תיימי מיא אלא נפקי לרה"ר מאי בינייהו אמר אביי אריך וקטין איכא בינייהו לרבה אסור כיון דקטינא לא מזלפי לר' זירא כיון דאריכא תיימי ביה מיא ולא נפקי לרשות הרבים:

וחכ"א אפילו גג וכו':

תנא בד"א בימות החמה אבל בימות הגשמים שופך ושונה ואינו נמנע מאי טעמא אדם רוצה שיבלעו מים במקומן מאי איכא למימר צנורו של פלוני מקלח מים בשבת סתם צנורות מקלחין הן אמר ר"נ בימות הגשמים עוקה מחזקת סאתים נותנין לה סאתים סאה נותנין לה סאה בימות החמה מחזקת סאתים נותנין לה סאתים סאה אין נותנין לה כל עיקר גזירה דילמא אתי למעבד בה סאתים אי הכי בימות הגשמים נגזור נמי התם למאי ניחוש אי משום קלקול חצרו הא מיקלקלא וקיימא אי משום שמא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים בשבת סתם צנורות מקלחין הן אמר אביי הלכך אפילו כור אפילו כוריים שרי:

וכן שני דיוטאות אמר רבא לא שנו אלא שלא עירבו אבל עירבו מותרין וכי לא עירבו אמאי אסורין אמר רב אשי גזירה דילמא אתי לטלטולי מאני מבית לחצר:

סליקו להו כיצד משתתפין

 

רבנו יהונתן מלוניל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רבנו יהונתן על הרי"ף