רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף כג עמוד א

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הוה ליה נוגע בעדותו דאמרינן ומעידין זה לזה (דף מג.) אמאי נוגעין בעדותן הן הכא במאי עסקינן דכתיב ליה דין ודברים אין לי על שדה זו וכי כתיב ליה הכי מאי הוי והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת ממנה לא אמר כלום הכא במאי עסקינן בשקנו מידו וכי קנו מידו מאי הוי הרי מעמידה בפני בעל חובו ואמר רבין בר שמואל משמיה דשמואל המוכר שדה לחבירו שלא באחריות אין מעיד לו עליה מפני שמעמידה בפני בעל חובו הכא במאי עסקינן דקביל עליה אחריות אחריות דמאן אי לימא אחריות דעלמא כגון דאי נפיק עליה ערעור מחמת גזלנותא משלם ליה מדיליה כ"ש דהוה ליה נוגע בעדותו דניחא ליה דלא נפקא ארעא מידיה כי היכי דלא ליהדר עליה ומשלם דמי אלא אחריות דאתיא מחמתיה כגון דאי אתי בע"ח דידיה וטריף לה מיניה דשותפיה משלם ליה מדיליה דהשתא ודאי לאו נוגע בעדותו:

ונעשין שומרי שכר זה לזה.

(דף מג:) אמאי שמירה בבעלים היא אמר רב פפא דא"ל שמור לי היום ואשמור לך למחר. (דף מב:) אמר שמואל שותף כיורד ברשות דמי למאי הלכתא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לומר שנוטל בשבח המגיע לכתפים ובשדה שאינה עשויה ליטע בשדה העשויה ליטע:

(דף מג.) תניא בני העיר שנגנבה ספר תורה שלהן אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאים ראיה מאנשי אותה העיר (אמאי) [ואם איתא] ליסלקו נפשייהו תרי מינייהו ולדיינו שאני ס"ת

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף