ראשית חכמה/שער האהבה/ו
בענין הבחינה בבריאת האדם והנהגתו עד יום מותו ושכרו הטוב אחר מיתתו: תנן במסכת אבות הוא היה אומר חביב אדם שנברא בצלם, חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר כי בצלם אלדים עשה את האדם. ככבר יתור לשון המשנה מבואר כי מה הוסיף באומרו חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם על מ"ש בתחלה, חביב אדם שנברא. ומה שנ"ל בזה הוא במה שביאר הרשב"י ע"ה, והעתקנו לשונו בשער היראה פ"ט, שהאדם נקרא עולם קטן, ואיבריו כלם מסודרין על סדרי מעשה בראשית. ובשער קדושה ביארנו פרטי האיברים כל א' וא' בפני עצמו יעויין שם. ודרך כלל ביאר הרשב"י ע"ה בשיר השירים ז"ל, נעשה אדם בצלמנו כדמותינו. כתיב מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ. ת"ח כד ברא קב"ה עלמא עילאה ועלמא תתאה, כלא בדיוקנא חדא הוה למהוי דא כגוונא דדא, בשעתא דבעא קודשא בריך הוא למיברי אדם לתתא, בעא למעבד ליה כגוונא דתרין עלמין, וכל רזין דלעילא ותתא כלא איהו באדם. גולגתא דרישא דקיימא על גופא איהו ברזא דעלמא עילאה באינון תיקונין דרישא. גופא איהו ברזא דגופא דקיימין דרגין בשייפין ידיעאן תחות האי רישא.