המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
וחסד - זהו שכר הצדיקים שהוא לנצח והזכיר בתורה לאוהביו שהם במעלה הגבוהה ואחר כן - לשומרי מצותיו - מיראה וככה פירושו פה ליראיו והם שומרי בריתו רק זוכרי פיקודיו, הם האוהבים כי לעולם פיקודיו לפניהם ובלבם לא ישכחו רגע אחד.
"וחסד", אולם לעומת זה יעשה ה' חסד עם הנפש, אם נגד מ"ש שהגוף מת ואינו מאריך ימים, הנפש תשאר בהשארותה קיימת לנצח, עד "שחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו", שאחר שיסתלק מן העולם הזה תלוהו חסד ה' אל עולם השני שהוא עולם הנצחי, ששם יחיה בנעימות נצח, וגם "צדקתו" שמור בעוה"ז "לבני בנים", וזה לאלה "השומרים בריתו וזוכרי פקודיו". שכן ישמור להם ה' הברית והחסד:
