המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר דוד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל ונמלטתי מידו
"עתה אספה" - כי אחר שכרת כנף המעיל חשב שלא יוסיף עוד לרדוף אחריו כאשר בתחלה אבל אחר שראה שעם כל זה רודפו וחשש עוד כי פן בעבור שרואה טוב הצלחתו ישכיל עוד לבוא פתאום ויהיה נספה ביום אחד רצה לומר מבלי דעת טרם בואו
מצודת ציון
"אספה" - ענין כליון
"ונואש" - מלשון יאוש כמו (ישעיהו נז י)לא אמרתי נואש
"עתה אספה יום אחד ביד שאול". כי לאו בכל יומא מתרחיש ניסא (פסחים נ ב), וגם שהעושין לו נס מנכין לו מזכיותיו (שבת לב א), וחשב פן כבר כלו זכיותיו בשתי
הצלות הקודמות, וז"ש "אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים", ובזה אנצל מג' טעמים, א] כי בעודי בארץ חושב שאול שאני אוסף אלי אנשים כדי למרוד בו, לא כן
אם אהיה בארץ פלשתים, וז"ש "ונואש ממני שאול". ב] שאחר שידע שלא ימצאני יתיאש מלבקשני, וז"ש ונואש שאול "לבקשני עוד בכל גבול ישראל". ג] אף שיעלה על
לבו לילך אחרי לארץ פלשתים, "ונמלטתי מידו", כי יצילני מלך פלשתים: