קטגוריה:משלי ח כה
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי
המהדורה המנוקדת: בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי.
לִפְנֵ֖י גְבָע֣וֹת חוֹלָֽלְתִּי׃
פרשני המקרא
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בטרם" - עד לא נטבעו ונקבעו ההרים בארץ, ולפני הגבעות נבראתי אני.
מצודת ציון
"הטבעו" - מלשון טביעה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
תרגום מצודות: עד לא נטבעו ונקבעו ההרים בארץ, ולפני הגבעות - חוללתי (נבראתי) אני.
תרגום ויקיטקסט: "עוד לפני שה' הטביע את חותמו ועיצב את ההרים והגבעות, אני (החכמה) כבר חוללתי כאן."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ח כה.
דקויות
בטרם הרים הטבעו
הביטוי מתאר את יצירת התבליט של כדור הארץ, וממשיל אותה להטבעת חותם - ה' כביכול הטביע את חותמו על כדור הארץ וכך יצר בו הרים וגבעות. אבל עוד לפני שה' יצר את ההרים והגבעות, הוא חולל ויצר את החכמה, והחכמה היתה מחוללת ורוקדת לפניו; כל הר וגבעה נבראו בחכמה ובתכנון מדוייק מראש.
הקבלות
הרים וגבעות נזכרו בתורה גם בקשר לעבודת אלילים, (דברים יב ב): "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם, ""עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן". התורה מצווה לנקות את הטבע מהמבנים והפסלים של עובדי האלילים, ולאפשר לנו להתחבר אל החכמה האלהית שקדמה לבריאתו*.
עובדי האלילים משועבדים לטבע, הם חושבים שאי אפשר לשנות את הטבע ולכן יש להיכנע ולסגוד לו; התורה מלמדת שהטבע הוא רק אחד הביטויים של החכמה האלהית, אבל החכמה קודמת לטבע ומושלת בו (ע"פ גליה).
הר בתנ"ך הוא גם משל למכשול. כך אמר זכריה הנביא לבני יהודה, שנתקלו בקשיים גדולים כשבנו בית המקדש השני, (זכריה ד ז): "מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל - לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר! וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה, תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ!"*. החכמה האלהית קדמה לכל ההרים ולכל המכשולים, ולכן המתחבר לחכמה האלהית יוכל להפוך את ההר למישור.
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ח כה"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.