המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"גם הוא" - כמו שהיו לו לשחוק בעת גלו לבבל כן יהיה גם הוא לשחוק
"וספק" - וכאשר ישתכר יתגולל ויתהפך לחבוט עצמו בארץ על המאכל שהקיא כדרך השכור ור"ל ישיגהו האבדון והכליון בעבור בלבול הדעת ולפי שהמשיל לשכור אמר לשון הנופל בשכור
"כי על ה' הגדיל" - ר"ל שדבר גדולות על ה' לבזות כלפי מעלה ולומר שלא היה בידו להושיע את עמו
"השכירהו" - מאמר הנביא אל מול האויב תנו למואב הרבה שכר ויין למען ישתכר ר"ל הביאו עליו בלבול הדעת להיות כמו השכור
מצודת ציון
"השכירהו" - מלשון שיכור
"וספק" - ענין הכאה וחבטה כמו ויספוק את כפיו (במדבר כד)
"השכירהו" את כוס התרעלה, "כי על ה' הגדיל" (כמ"ש שמעתי חרפת מואב, צפניה ב') "וספק מואב בקיאו" מדמהו כשכור שנשתכר מאד ויקיא את היין ואח"ז מסתפק על הקיא אם הוא קיאו או אם הוא יין, וחוזר ושותה את קיאו "והכל שוחקים עליו", והמליצה שהקיא הוא מה שמוציא מן האיצטומכא, והוא המשל אל העם שהוגלו מארצם לגולה, ומואב אחרי שהגלו אותו חזר בהחבא לעריו וגרשוהו משם שנית, שזה במשל שארצו בלעה את הקיא שהקיאה, ופלטה אותו שנית, וע"כ "היה לשחק גם הוא" כמו שישראל היה לשחוק אצל מואב על דבר כזה, וז"ש.
ביאור המילות
"וספק". מענין שיסופק בדבר, וי"ל ריעים רבים, פן יסיתך בספק (איוב ל"ו), בינינו יספוק (שם ל"ד):
