קטגוריה:בראשית לד כט
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית
המהדורה המנוקדת: וְאֶת כָּל חֵילָם וְאֶת כָּל טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת.
פרשני המקרא
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְיָת כָּל נִכְסֵיהוֹן וְיָת כָּל טַפְלְהוֹן וְיָת נְשֵׁיהוֹן שְׁבוֹ וּבַזוּ וְיָת כָּל דִּבְבֵּיתָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְיַת כָּל נִכְסֵיהוֹן וְיַת כָּל טַפְלֵיהוֹן וְיַת נְשֵׁיהוֹם שְׁבוּ וּבָזוּ וְיַת כָּל דִבְבֵיתָא: |
רש"י
"שבו" - ל' שביה לפיכך טעמו מלרע
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
שָׁבוּ – לְשׁוֹן שְׁבִיָּה; לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ מִלְּרָע.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לד כט.
שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ
כל בני יעקב, באו שבו את הנשים והילדים ולקחו את הרכוש.
זה נשמע יפה אבל לא נראה שמאותו היום, במחנה יעקב, היו מאות נשים וילדים עבדים לבני ישראל.
סביר יותר שבני יעקב לקחו את השלטון בשכם, מינו שליט חדש הכפוף להם, השיאו את הנשים משכם לעבדיהם והמשיכו להפעיל את העיר. מעניין שכשבני ישראל כבשו את ארץ כנען, וברשימת 31 המלכים שנכבשו (יהושע יב ט), שכם לא כלולה ולא נכבשה. כנראה שכם כבר היתה בבעלותם של בני ישראל.
בני ישראל שלכו ידם בביזה, וזה בניגוד למגילת אסתר ששם נאמר שהיהודים: "וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם" (אסתר ט י) ולא לקחו שבויים. במגילת אסתר הביזה היתה שייכת למלך אחשורוש, וכאן האחים נעשו שליטי העיר ולכן הביזה שייכת לאחים.
מקורות
נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לד כט"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.