קב הישר/נח

צָרִיךְ הָאָדָם לְתַקֵּן הַפְּגָם, שֶׁחָטָא בִּבְרִיתוֹ בְּחֵטְא הוֹצָאַת שְׁפִיכוּת זֶרַע לְבַטָּלָה, כְּמוֹ שֶׁאֶכְתֹּב לְקַמָּן הַתִּקּוּן הָאֲמִתִּי. עַל כֵּן צָרִיךְ לְמַהֵר בִּתְשׁוּבָה. וְאַף אִם חָטָא הַרְבֵּה פְּעָמִים — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ רַחֲמָן, וְהוּא מְקַבֵּל תְּשׁוּבַת הַשָּׁבִים בְּכָל לֵב, וּמוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרֻחָם. וּמוֹסִיפִין לוֹ יִרְאָה וּקְדֻשָּׁה. נִמְצָא עוֹשֶׂה שְׁתֵּי פְּעֻלּוֹת: אַחַת — שֶׁעֲווֹנוֹתָיו מְכֻפָּרִים, וְשֵׁנִית — שֶׁיּוֹרֵשׁ עוֹלָם הַבָּא, בְּאֹפֶן וּבִתְנַאי כְּשֶׁאוֹחֵז בַּתּוֹרָה וְלוֹמֵד בְּהַתְמָדָה וְיִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה, הֵן לִלְמֹד בְּעַצְמוֹ וְהֵן לִלְמֹד עִם אֲחֵרִים. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל בְּעַצְמוֹ, אֲזַי עַל כָּל פָּנִים יִקְבַּע עִתִּים לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה, כִּי לְאַחַר מִיתַת הָאָדָם, אִם יֵשׁ לוֹ זְכוּת — יָבוֹא לְמַדְרֵגָה לְמַעְלָה, וְשָׁם לֹא יַעֲסֹק בַּאֲכִילָה וְלֹא בִּשְׁתִיָּה וְלֹא בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, כִּי אִם בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה. וּמִי שֶׁהוּא אוֹהֵב לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה מִפִּי עַתִּיק יוֹמִין לָעוֹלָם הַבָּא. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם הָאָדָם מְמָאֵס לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֵין לוֹ שַׁיָּכוּת גַּם בָּעוֹלָם הַבָּא. וּבְוַדַּאי יִהְיֶה נִדְחֶה מִפַּרְגּוֹדָא דִּילֵיהּ.
וּבוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת שְׁמִינִי: רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק הֲוֵי אָזְלֵי לְצִפּוֹרִי, וַהֲוֵי רַבְיָא חַד אָזִיל אֲבַתְרַיְהוּ עִם הַחֲמוֹר, שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא מַשָּׂא כֵּלִים עִם דְּבַשׁ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק לְרַבִּי יְהוּדָה: נֵימָא מִלֵּי דְּאוֹרַיְתָא וְנֵיזוּל. פָּתַח רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר (שִׁיר הַשִּׁירִים ז, י): "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים, דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים". וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב — זוֹ הִיא תּוֹרָה, שֶׁנִּקְרֵאת יַיִן טוֹב מַמָּשׁ, כִּי לִפְעָמִים יַיִן לֹא טוֹב לַגּוּף וְלֹא טוֹב לַנְּשָׁמָה, כֵּיוָן כְּשֶׁאָדָם שׁוֹתֶה הַרְבֵּה יַיִן, אֲזַי רֹאשׁוֹ כּוֹאֵב לוֹ, וְלִפְעָמִים נִכְשָׁל גַּם כֵּן בַּעֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְהַהֵפֶךְ הִיא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: כָּל מַה שֶּׁלּוֹמֵד יוֹתֵר — הִיא מַרְחִיקָה מִמֶּנּוּ פְּשָׁעָיו, וְלוֹמֵד דַּרְכֵי יִרְאָה, וְנוֹחֵל עוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁיִּזְכֶּה לְמַה שֶּׁכָּתוּב אַחֲרֵי זֶה: דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים — שֶׁאַף שֶׁהָיָה יָשֵׁן בַּקֶּבֶר — שִׂפְתוֹתָיו מְרַחֲשִׁין דִּבְרֵי תּוֹרָה.
אָמַר הַאי רַבְיָא: אִם כֵּן, לָמָּה כְּתִיב 'וְחִכֵּךְ', דְּהַיְנוּ לִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁלּוֹמֵד וְהוֹגֶה בִּגְרוֹנוֹ 'כְּיֵין הַטּוֹב', מַשְׁמָע, דְּיֵין הַטּוֹב נִמְשָׁל גַּם כֵּן לַתּוֹרָה — הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר: 'וְחִכֵּךְ מִיֵּין הַטּוֹב'? אַשְׁגִּיחוּ בֵּיהּ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: בְּרִי, אֵימָא מִלָּךְ, דְּשַׁפִּיר קָאָמַרְתְּ. אָמַר: דְּמַאן דְּאִשְׁתַּדֵּל בְּאוֹרַיְתָא וְדָבִיק בֵּיהּ, וּכְשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, מוֹצִיא מִפִּיו וְאוֹמֵר דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּשָׂפָה בְּרוּרָה וּמֵרִים קוֹלוֹ כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה וְכוּ' — יִזְכֶּה לְהָרִים קוֹלוֹ כַּד יִפּוּק מֵהַאי עָלְמָא. הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים — נִשְׁמָתוֹ תֵּלֵךְ לְדוֹדִי, לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֵישָׁרִים — שֶׁלֹּא יִפְגְּעוּ בּוֹ שׁוּם בַּעֲלֵי דִּינִים, וּרְשׁוּת יִהְיֶה לָאָדָם הַהוּא לֵילֵךְ בְּחַדְרֵי גַּן עֵדֶן. וְזֶהוּ: דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים.
אָתוּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק וְנָשְׁקוּ לֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ וַחֲדוּ עִמֵּיהּ. וְסִפֵּר הַתִּינוֹק הַהוּא סֵדֶר הַלִּמּוּד שֶׁלּוֹ, וְגִלָּה לָהֶן סוֹדוֹת נִפְלָאוֹת וְסִתְרֵי תּוֹרָה. אָמַר לֵיהּ: מַה שְּׁמָךְ? אָמַר לֵיהּ: יֵיסָא. אָמְרוּ לֵיהּ: רַבִּי יֵיסָא יִהְיֶה שְׁמָךְ. וְאַחַר כָּךְ אַמְרִי לֵיהּ: הַשְׁלֵךְ אֶת הַחֲמוֹר אֵצֶל אָבִיךָ וְזִיל עִמָּנוּ! אָזַל עִמָּהֶם. וְכַד מָטֵי הַאי יַנּוּקָא לְבֵי מִדְרָשָׁא וְעָיֵל לְבֵי מִדְרָשָׁא — הֲוָה קָם רַבִּי יְהוּדָה מִקַּמֵּיהּ וְצִוָּה לְכָל בְּנֵי מְתִיבְתָּא לְאַנְהָגָא עִמֵּיהּ יְקָר וְכוּ', וַהֲוָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי קָרָא עָלָיו: בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַּבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ.
וְהִנֵּה יַשְׂכִּיל הַנָּבוֹן, אֵיךְ הַקַּדְמוֹנִים הָיוּ פְּנוּיִם לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה אֲפִלּוּ מִן הַתִּינוֹק מֵאַהֲבַת הַתּוֹרָה כְּדֵי לְקַבֵּל חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא אֹרֶךְ יָמֵינוּ, וְהִיא אַיֶּלֶת אַהָבִים וְיַעֲלַת חֵן עַל לוֹמְדֶיהָ; וְעַל כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מֻטָּל לֶאֱהֹב הַתּוֹרָה וּלְחַבֵּב הַתּוֹרָה בִּפְנֵי בְּנֵי בֵּיתוֹ בָּנָיו, וּלְהַזְהִירָם תָּמִיד עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ, וּבִפְרָט יַזְהִיר בְּנָשִׁים, דְּלָא יִתְחַזֵּי מִנְּהוֹן שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁן, כִּי בְּעָווֹן זֶה גּוֹרֶמֶת שֶׁיִּהְיוּ בָּנֶיהָ עֲנִיִּים, וְיִהְיוּ בְּזוּיִים וְנִבְזִים בֵּין הַבְּרִיּוֹת. וְכָל בַּיִת, שֶׁאֵין בּוֹ צְנִיעוּת — שָׁם לִילִית מְצוּיָה וְהוֹרֶגֶת לִילָדִים קְטַנִּים, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמְבֹאָר בַּפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים. עַל כֵּן מִי שֶׁנִּכְשַׁל בַּעֲווֹן קֶרִי, יִהְיֶה זָרִיז בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְיִתְעַנֶּה אַרְבַּע פְּעָמִים שְׁלשָׁה יָמִים רְצוּפִים, דְּהַיְנוּ, בְּכָל תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה שְׁלשָׁה יָמִים, וְיִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, וְאָז: וְשָׁב וְרָפָא לוֹ. וּבְרָכוֹת יָנוּחוּ עַל רֹאשׁוֹ, וְכָל אֵבָרָיו יִהְיוּ נְקִיִּם וּטְהוֹרִים לָעַד.