כְּתִיב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים (קיט, קכב): "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים". יֵשׁ לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָא בְּאֹפֶן דֻּגְמַת אִישׁ, שֶׁיֵּשׁ עָלָיו חוֹבוֹת הַרְבֵּה. אָמְנָם יֵשׁ בְּיָדוֹ כֶּסֶף וּשְׁוֵה כֶּסֶף בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַשְׁתִּיק לְבַעֲלֵי חוֹבוֹת וּלְסַלֵּק אוֹתָם. אָמְנָם הַבַּעֲלֵי חוֹבוֹת אֵינָם יוֹדְעִים מִזֶּה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ יְכֹלֶת לְסַלֵּק לְכָל אֶחָד, וּמֵחֲמַת כֵּן רוֹצִין לִפֹּל עָלָיו וְלִקַּח מַה שֶּׁהִמָּצֵא יִמָּצֵא, שֶׁכָּל אֶחָד יָרֵא, פֶּן יְשַׁלֵּם לְאַחֵר, וְהוּא יַפְסִיד מָמוֹנוֹ. וְאֵין תַּקָּנָה לָאִישׁ הַזֶּה כִּי אִם שֶׁיְּבַקֵּשׁ עָרֵב בַּעֲדוֹ, שֶׁלֹּא יִטְרְפוּ אוֹתוֹ הַבַּעֲלֵי חוֹבוֹת הַנּוֹגְשִׂים, עַד שֶׁבְּהַרְחָבַת זְמַן יִמְכֹּר אֶת סְחוֹרָתוֹ, וְכַאֲשֶׁר יִהְיֶה הַצְּרוֹר כֶּסֶף בְּיָדוֹ, יִתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד אֶת חוֹבוֹ, וְעַל יְדֵי כֵּן יִנָּצֵל מִן הֶזֵּקוֹת וּמִן הַכְחָשׁוֹת בַּעֲלֵי חוֹבוֹת וּשְׁאָרֵי הֶפְסֵד, הַבָּאִים עַל יְדֵי רְדִיפוֹת בַּעֲלֵי הַחוֹבוֹת. וְנִרְאֶה לוֹמַר, בָּזֶה כִּוֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּמַאֲמָרוֹ: "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב", כִּי דָּוִד הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיִּהְיֶה עָרֵב בַּעֲדוֹ נֶגֶד הַמְקַטְרְגִים וּבַעֲלֵי הַדִּינִים, שֶׁלֹּא יִטְרְפוּ אוֹתוֹ מֵחֲמַת אֵיזֶה חֵטְא שֶׁבְּיָדוֹ, כִּי יֵשׁ גַּם כֵּן בְּיָדוֹ הַרְבֵּה זְכֻיּוֹת נֶגֶד עֲבֵרוֹת, שֶׁהֵן הַחוֹבוֹת, עַל כֵּן אָמַר: "אַל יַעַשְׁקוּנִי זֵדִים", לְמַעַן נֵדַע, כִּי הַמָּארֵי דִּינִים מוּכָנִים וּמְצַפִּים, מָתַי יָבוֹא הַיּוֹם, וְיָבוֹא זֶה הָאָדָם הַחוֹטֵא בְּיָדָם כְּדֵי לִגְבּוֹת חוֹבוֹ מִמֶּנּוּ מֵחֲמַת חֲטָאִים וַעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ וְלִפְעֹל בּוֹ דִּינָם הַקָּשֶׁה, כְּשֶׁיֵּצֵא חַיָּב מִדִּין הָעֶלְיוֹן.
וְהַרְבֵּה זְכֻיּוֹת צְרִיכִין אֶל הָאָדָם שֶׁיֵּצֵא זַכַּאי, כִּי גָּדוֹל הַחֶשְׁבּוֹן וְהַדִּקְדּוּק. רְאֵה מַה דְּאִיתָא בְּמִדְרַשׁ מִשְׁלֵי: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אוֹי לְאוֹתָהּ הַבּוּשָׁה וּכְלִמָּה: בָּא לוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִקְרָא, וְלֹא מִשְׁנָה, הוֹפֵךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּמְצֵרֵי גֵּיהִנָּם מִתְגַּבְּרִין בּוֹ כִּזְאֵבֵי עֶרֶב, וְהֵם נוֹטְלִין אוֹתוֹ, מַשְׁלִיכִין אוֹתוֹ לְגֵיהִנָּם. בָּא מִי שֶׁבְּיָדוֹ שְׁנֵי סְדָרִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ: בְּנִי, הֲלָכוֹת לָמָּה לֹא שָׁנִיתָ? אִם אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַנִּיחוּהוּ — מוּטָב, וְאִם לָאו — עוֹשִׂין לוֹ כְּמַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹן. בָּא מִי שֶׁבְּיָדוֹ הֲלָכוֹת, אוֹמְרִים לוֹ: בְּנִי, תּוֹרַת כֹּהֲנִים לָמָּה לֹא שָׁנִיתָ? שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֻמְאַת שְׁרָצִים וְטָהֳרָתָן, טֻמְאָה וְטָהֳרַת נְגָעִים, טֻמְאָה וְטָהֳרַת בָּתִּים, זָבִים וְיוֹלְדוֹת, נִדָּה, סֵדֶר וִדּוּי שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, דִּינֵי עֲרָכִין, רֹב דִּינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן גּוּפֵי הַתּוֹרָה, הַנֶּאֱמָרִים בְּפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים, דִּינֵי הַקְרָבַת קָדָשִׁים, דִּינֵי שְׁמִטּוֹת וְיוֹבְלוֹת.
אִם אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַנִּיחוּהוּ — מוּטָב, וְאִם לָאו — עוֹשִׂין לוֹ כְּמִשְׁפַּט הָרִאשׁוֹן. בָּא מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִקְרָא וְתוֹרַת כֹּהֲנִים, חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה לָמָּה לֹא שָׁנִית? שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן קְרִיאַת שְׁמַע וְהַרְבֵּה מִצְווֹת, תְּפִלִּין, מְזוּזָה וְכוּ'. בָּא מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ כָּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל, שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא לָמַדְתָּ הַגָּדָה וְלֹא שָׁנִיתָ? שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁחָכָם יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, מְכַפֵּר אֲנִי עֲווֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵן עוֹנִין "אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה" אֲפִלּוּ אִם נִכְתַּב וְנֶחְתַּם גְּזַר דִּין שֶׁלָּהֶם לְרָעָה, אֲנִי מוֹחֵל לָהֶם וּמְכַפֵּר עֲווֹנוֹתֵיהֶם. בָּא מִי שֶׁבְּיָדוֹ הַגָּדָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: מַאי טַעֲמָא לֹא לָמַדְתָּ גְּמָרָא, שֶׁנִּקְרָא תַּלְמוּד? וְעַל זֶה נֶאֱמַר (קֹהֶלֶת א, ז): "כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִין אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא" — זֶה גְּמָרָא.
בָּא מִי שֶׁבְּיָדוֹ גְּמָרָא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ: בְּנִי, הוֹאִיל וְנִתְעַסַּקְתָּ בִּגְמָרָא, צָפִיתָ בַּמֶּרְכָּבָה? שֶׁאֵין לִי הֲנָאָה בְּעוֹלָמִי אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּמְצִיצִין וּמַבִּיטִים וְרוֹאִין וְהוֹגִין בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד הֵיאַךְ הוּא עוֹמֵד, הָרֶגֶל הָאֶחָד הָאֵיךְ הוּא עוֹמֵד וּבַמָּה הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ. וְכֵן רֶגֶל הַשֵּׁנִי וְכֵן רֶגֶל הַשְּׁלִישִׁי וְכֵן רֶגֶל הָרְבִיעִי, בַּמָּה הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים. חַשְׁמַ"ל הֵיאַךְ הוּא עוֹמֵד וּבְכַמָּה פָּנִים הוּא מִתְהַפֵּך בְּשָׁעָה אַחַת, לְאֵיזֶה רוּחַ מְשַׁמֵּשׁ הַבָּרָק, לְאֵיזֶה הָרוּחַ מְשַׁמֵּשׁ הַכְּרוּב, וְהָאֵיךְ הַכְּרוּבִים וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עוֹמְדִים וּמְשַׁמְּשִׁים. גְּדוֹלָה מִכֻּלָּן עִנְיַן כִּסֵּא הַכָּבוֹד, הֵיאַךְ הוּא עוֹמֵד: עָגֹל, כְּמִין מַלְבֵּן מְתֻקָּן אוֹ כְּמִין גֶּשֶׁר? כַּמָּה וּבְאֵיזֶה גֶּשֶׁר אֲנִי עוֹבֵר, בְּאֵיזֶה גֶּשֶׁר הָאוֹפַנִּים עוֹבְרִים? בְּאֵיזֶה גַּלְגַּלֵּי הַמֶּרְכָּבָה עוֹבְרִים? וְכוּ'. וְכִי לֹא זֶה הוּא הַדְרַת כְּבוֹדִי?! זֶהוּ גְּדֻלָּתִי, זֶהוּ הֲדַר יוֹפִי, שֶׁבָּנַי מַכִּירִין אֶת כְּבוֹדִי; וְעַל זֶה אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תְּהִלִּים קד, כד): "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'"! עַד כָּאן.
הִנֵּה מִי זֶה הָאָדָם, אֲשֶׁר יוּכַל לַעֲמֹד בַּחֲקִירוֹת אֵלֶּה?! וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין וְאוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה! אָמְנָם אַף עַל פִּי כֵן אַל יִתְרַשֵּׁל וְאַל יִתְעַצֵּב לֵב הָאָדָם, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֹּחֵן לֵב וְחוֹקֵר כְּלָיוֹת. בִּרְאוֹתוֹ דְּכַוָּנָתוֹ הוּא לִדְבֹּק בַּטּוֹב, וְנַפְשׁוֹ חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וּשְׁעַת הַדְּחָק גּוֹרֶמֶת לְמַעֵט, עַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְנָחוֹת פֶּרֶק יג, מִשְׁנָה יא): אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם.
 וְיִהְיֶה תָּמִיד בְּשִׂמְחָה כְּשֶׁבָּא לְיָדוֹ עֵסֶק מִצְוָה, כִּי הָעוֹשֶׂה הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה, אָהוּב וְחָבִיב מְאֹד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁעַל כֵּן אָמַר בְּזֹהַר חָדָשׁ: בִּהְיוֹת הָאָדָם זוֹכֶה, שֶׁהִכְנִיס אֶת בְּנוֹ לְחִיּוּב מִצְוָה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְבֶן הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים, חָבִיב מְאֹד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהָאָב שָׂמֵחַ עַל זֶה שֶׁזָּכָה לְהַגִּיעַ אֶת בְּנוֹ לְחִיּוּב קִיּוּם הַמִּצְווֹת. וְעַל כֵּן חִיּוּב גָּדוֹל לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, כִּי יֵשׁ נַחַת רוּחַ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכִדְאִיתָא בַּזֹּהַר, הַנִּזְכָּר לְעֵיל: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִתְּלֵיסַר שְׁנִי וּלְעֵילָא הַהוּא יוֹמָא חוֹבְתָא עַל צַדִּיקִים לְמֶעְבַּד חֶדְוָתָא דְּלִבָּא כְּיוֹמָא דְסָלִיק לְחֻפָּה, וּבְגִין הַהִיא זְכוּת עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵיעַטֵּר לְהוּ וְלַעֲבֹר כְּרוּזָא קַדְמֵיהוֹן בְּחֶדְוְתָא: צֶאנָה וּרְאֶינָה, בְּנוֹת צִיּוֹן, וְכוּ'.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִתְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְעֵילָא — אִי בָּעֵי לְמֶהֱוֵי זַכָּאָה, יַהֲבִין לֵיהּ הַהִיא נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, דְּאִתְגַּזְרִית מִכֻּרְסֵיהּ יְקָרָא דְמַלְכָּא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי זָמִין לְמָארֵי דְתִיּוּבְתָּא וּמָארֵי דְּמַתְּנִיתָא לְמֵיכַל בִּסְעוּדָתָא רַבָּתִי, דְּעָבַד בַּר מִצְוָה לִבְרֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְחָפָא לְבֵיתֵיהּ בְּמַאנָן דִּיקָר, וְאוֹתִיב לְרַבָּנָן בְּהַאי גִּיסָא וּבְהַאי גִּיסָא, וַהֲוֵי קָא בָּדַח טוּבָא. אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן: מַאי בְּדִיחוּתָא דְּמַר בְּיוֹמָא דֵּין יְתֵרָה מִשְּׁאָר יוֹמִין? אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, דְּיוֹמָא דֵּין נַחְתִין נִשְׁמָתִין קַדִּישָׁא עִלָּאִין בְּאַרְבָּעָה גַּפִּין דְּחֵיוָתָא לִבְרִי רַבִּי אֶלְעָזָר, וּבְהִלּוּלָא דָּא חֲדִי בְּדִיחוּתָא שְׁלֵמָתָא. אוֹתְבִי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ לְגַבֵּיהּ. אָמַר: תִּיב, בְּרִי, דְּיוֹמָא דֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַדֵּשׁ יָתַךְ בְּעַדְבָא (רוֹצֶה לוֹמַר: בְּגוֹרָל) דְּקַדִּישִׁין. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי מִלָּה חֲדָא, וְאַסְחָר אֶשָּׁא לְבֵיתָא. נָפְקוּ רַבָּנָן וַחֲמֵי קִטְרָא, דַּהֲוֵי סְלִיק מִבֵּיתָא כָּל הַאי יוֹמָא. אָתָא רַבִּי יוֹסִי בֶּן לַקּוֹנְיָה אַשְׁכַּח לְרַבָּנָן, דַהֲווּ תַּוְהִי וְקָיְמִין בְּשׁוּקָא. אָמַר לְהוּ: הָא הַאי קִטְרָא, דְּסָלִיק מִבֵּיתָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, דְּהָא יוֹמָא דֵּין מַכְתִּירִין בְּכִתְרָא קַדִּישָׁא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ. וַהֲוֵי רַבָּנָן רוֹאִין, דַּהֲוֵי נָחִית עַמּוּדָא דְאֶשָּׁא. יָתִיב תַּמָּן רַבִּי יוֹסֵי. חֲדוּ כֻּלְּהוּ וְאָמְרוּ: הַאי הִלּוּלָא לֶהֱוֵי שְׁלֵמָא! וּבְרִיכוּ כֻּלְּהוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וִיָתִיבוּ תַּמָּן וַחֲדוּ בְּחֶדְוָא וְלָעֵי בְּאוֹרַיְתָא. עַד כָּאן.
אַשְׁרֵי לָאָדָם וְטוֹב לוֹ, שֶׁמְּקַיֵּם וּמִדַּבֵּק נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא אֵצֶל נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא, וּמַכְתִּירִין לֵיהּ בְּכִתְרָא קַדִּישָׁא, וְכָל זֶה כְּשֶׁיִּקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה וְיִהְיֶה עוֹסֵק בִּגְמִילוּת חֲסָדִים וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם הוֹלֵךְ אַחַר שְׁרִירוּת לִבּוֹ וְאַחַר זוֹלֵלוּת וְסוֹבְאוּת, וְכָל יָמָיו הוֹלֵךְ אַחַר מַשָּׂא וּמַתָּן, וְרַק מְבַלֶּה זְמַנּוֹ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ, וְלֹא לְצֹרֶךְ נִשְׁמָתוֹ, אָז נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, כִּי אַחַר שֶׁטִּבְעוֹ כְּטֶבַע הַבְּהֵמָה. וְעַל זֶה אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעֱלָם: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: וַי לָרְשָׁעִים, שֶׁאֵינָם רוֹצִים לְהִדָּבֵק בְּשֻׁתְּפָא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בַּמֶּה? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: בְּאוֹתוֹ הַנְּשָׁמָה, שֶׁנָּתַן בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּמַעֲשֵׂה הַבְּהֵמָה. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תְּהִלִּים מט, יג): "וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ" (וְעַיֵּן לְקַמָּן, פֶּרֶק סא, מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי שָׁם).
וְלָמָּה לֹא יַחֲשֹׁב הָאָדָם, כִּי לֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדו, וְלֹא שֶׁיְּמַלֵּא תַּאֲוָתוֹ?! וְאִלְמָלֵא הָיָה מֵשִׂים הָאָדָם אֶל לִבּוֹ, כַּמָּה מְקַלְּלִים אוֹתוֹ בִּהְיוֹתוֹ אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ לִכְבוֹד בּוֹרְאוֹ, כַּמָּה הָיָה רָאוּי לִרְדֹף אַחַר מַעֲשֵׂה בּוֹרְאוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר: תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: כַּד נָטָה שִׁמְשָׁא גַּדְפוֹי לְמֵיהָךְ בְּתוּקְפְתָא דְּגַלְגַּלּוֹי, מַפְרִישׁ בְּטַפְלֵיהוֹן דְּטַרְפֵי אִילָנָא דְּגַן עֵדֶן, וְכָל מַלְאָכִין עִלָּאִין וְחַיּוֹת קַדִּישִׁין וְכֻרְסוֹי יְקָרָא דְמַלְכָּא וּבֻסְמַיָּא דְּגַן עֵדֶן וְאִילָנֵי, שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן, כֻּלְּהוֹן מִזְדַּעְזְעִים וּמְשַׁבְּחִים וּמוֹדִים לְמָארֵיהֶם. וְזַקְפָן וַחֲמָאָן דִּי שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּאִתְפַּרַשׁ דְּגָלִיף בְּשִׁמְשָׁא בְּמַטְלָנּוֹי, יַהֲבִין תֻּשְׁבְּחָן לְמָארֵי עָלְמִין. וְנָפִיק קָלָא, וְאָמַר: וַי לְהוּא לִבְרִיָּתָא, דְּלָא מַשְׁגִּיחִין בִּיקָרָא דְמַלְכָּא! וּכְתִיב (נְחֶמְיָה ט, ו): "כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים וְכוּ'", וּתְנַן נָמֵי, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנַס אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן, אֲזַי כָּל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם נִפְתָּחִין, וְהוּא עֵת רָצוֹן לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְכִתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְכָל בֻּסְמֵי גַּן עֵדֶן עִם צַדִּיקִים פּוֹצְחִין רִנָּה וְשִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תְּהִלִּים קמ, יד): "אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ". אֵימָתַי צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ? כְּשֶׁיֵּשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ, דְּהוּא בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשְׁבִים לְפָנֶיךָ בַּחֲצוֹת לַיְלָה. וְאַחַר כָּךְ שְׁלשָׁה כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁהֵן מְמֻנִּים עַל מִשְׁמְרוֹת הַלַּיְלָה, אוֹמְרִים שִׁירָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ עַמּוּד הַשַּׁחַר. וְיֵשׁ חוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר לָקוּם וּלְהִתְגַּבֵּר בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לִפְנֵי מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. מַאי טַעֲמָא? מִשּׁוּם דְּנַסְבִּין שִׁירָתָא בָּתַר מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתוֹ זְמַן מָצוּי לְמַטָּה. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (מִשְׁלֵי ח, יז): "וּמְשַׁחֲרַי יִמְצְאֻנְנִי". וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְסִיק, עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל, כְּשֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר רַב: כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹצֵא מֵאוֹתָן הָעוֹלָמוֹת, דְּכָסִיף בְּהוֹן, וּבָא לְהִכָּנֵס עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן, הוּא מַמְתִּין וְרוֹאֶה: אִם שׁוֹמֵעַ קוֹל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, הַאי קָלָא נִיחָא קַמֵּיהּ מִכָּל שִׁירִין וְתֻשְׁבְּחִין דְּאַמְרֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְעֵילָא, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שִׁיר הַשִּׁירִים ו, יא): "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת וְגוֹ'", מַאי לִרְאוֹת? אוֹתָן הָעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: וְכִי גַּן עֵדֶן נִקְרָא גִּנַּת אֱגוֹז? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִין בְּוַדַּאי! שֶׁהַגַּן עֵדֶן נִקְרָא "גִּנַּת אֱגוֹז", מָה אֱגוֹז סָתוּם מִכָּל עֲבָרָיו וְיֵשׁ עָלָיו כַּמָּה קְלִפּוֹת, כָּךְ גַּן עֵדֶן סָתוּם מִכָּל צְדָדָיו וְיֵשׁ עָלָיו כַּמָּה שְׁמִירוֹת, שֶׁלֹּא שָׁלְטוּ בּוֹ לִרְאוֹת לֹא מַלְאָךְ וְלֹא שָׂרָף וְחַשְׁמַל וְלֹא עֵין נְבִיאִים. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (יְשַׁעְיָה סד, ג): "עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ". אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אֲנָא הֲוֵית קָם קַמֵּיהּ דְּרַבִּי בְּרוֹקָא וַהֲוָה אָמַר: כְּדֵין אֶזְכֶּה לְמַעֲלַת גִּנַּת אֱגוֹז עִם חֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל, וְלָא הֲוֵי יְדַעְנָא מַאי קָאֳמַר, עַד דִּשְׁמַעְנָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, דְּקָרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַן עֵדֶן "גִּנַּת אֱגוֹז". מָה אֱגוֹז יֵשׁ לָהּ כַּמָּה קְלִפּוֹת וְהַפְּרִי הוּא מִבִּפְנִים, כָּךְ עֵדֶן, הַגָּן הוּא מִבַּחוּץ, וְהָעֵדֶן מִבִּפְנִים. עַד כָּאן.
אַשְׁרֵי מִי שֶׁהוֹלֵךְ תָּמִים, וַעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה, וְכָל דְּרָכָיו הוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֲזַי נִשְׁמָתוֹ הוּא מוּכֶנֶת לִכָּנֵס לְעֵדֶן, דְּאִקְרֵי "גִּנַּת אֱגוֹז", וְהוּא חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא.