הַטַּחֲנָה. כִּמְעַט רֶגַע לוּלֵי תְחִנָּה: יֶתֶר הַפְּלֵטָה לְהַשְׁאִיר חַסְתָּ. יָתֵד וְגָדֵר תַּתָּהּ וְכִנַּסְתָּהּ
[1]. טֻלְטַלְנוּ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ מָאַסְתָּ. טִירַת כֶּסֶף בִּגְלָלֵנוּ רָמָסְתָּ: חֲבֹל חָבַלְנוּ מַעַל לִמְעוֹל. חֻבַּלְנוּ מֵעֹל אֶל עֹל. זְכוֹר צִוִּיתָ בְּלִי לִגְעוֹל. זְרוּיִם לְקַבֵּץ וּבָם לִבְעוֹל: וְאַתָּה אַחֲרֵי כָּל־הַבָּא. וַדַּי תַּצְדִּיק וְלָנוּ הַדִּבָּה. הַיּוֹם כְּמֵאָז בְּלִי סִבָּה. הִנְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָה רַבָּה: דַּלַּת עָם לְקֶלֶס וְחֵרוּף. דְּחוּפִים סְחוּפִים נְתוּנִים לְטֵרוּף. גָּלוּת וְשִׁעְבּוּד בְּנִסָּיוֹן וְצֵרוּף. גַּלְגֵּל בְּחֶסֶד לִסְלִיחָה וְתֵרוּף: בְּרַחֲמֶיךָ עוֹד בִּרְבוֹת עִתִּים. בְּךָ נִוָשֵׁעַ קַיֵּם וְהוֹשַׁעְתִּים. אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבוֹאוּ כִתִּים. אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִצִּים וְכִתִּים: שֶׁלְּךָ הֵם עֲבָדֶיךָ וְעַמֶּךָ. לַבֵּב כִּימֵי קֶדֶם נְעִימֶיךָ. מָשְׁכֵנוּ אַחֲרֶיךָ שִׂימֵנוּ כְּרָשְמֶךָ. הַכֹּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת־שְׁמֶךָ: הַקָּטֹן לָאֶלֶף גַּדֵּל רְחוּמֵנוּ. וְהַצָּעִיר לְגוֹי לְהַעֲצִים בִּתְחוּמֵנוּ. יַחַד כְּכָל־צִדְקוֹתֶיךָ לְרַחֲמֵנוּ. יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנוּ:
אל מלך יושב עד לכל קוראיך.
טוֹב יְיָ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו: טוֹב יְיָ לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ: טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ: כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ: טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם: טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים: טוֹב וְיָשָׁר יְיָ עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ: טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ: הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ: הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל: הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ: וּרְעֵם וְנַשְֹּאֵם עַד הָעוֹלָם: הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד
- ^ כצ"ל הה"א במפיק בשניהם, ומוסב על הפליטה, רוצה לומר: הפליטה נתת אותה וכינסת אותה למקום מיוחד ומגודר.
