עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/409

הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪400‬‬

‫המעשים במצרים בסוף ימי טראיאנוס


אבל טעה בחשבונו וכאשר נגלה פני הלוט אז יהי׳ יוצא לנו גם מתוך ‬‫דבריו כל מראה פני הדברים באופן אחר לגמרי.

והנה כל המעשים יספר בדרך כלל ויפרוט רק שני דברים בנוגע למצרים.

האחת כי בהפגישה הראשונה נצחו היהודים.

וזאת שנית כי באלכסנדריא עצמה לקחו היונים את כל היהודים הנמצאים שם וימיתו את כולם.

ושני הדברים האלה אמת הם וכן הדבר.

אבל הנה זה ודאי כי את אשר לקחו היונים את כל יהודי אלכסנדריא וימיתום, כמדומה לנו שגם גרעץ וגם מאמזען וכל חבריהם בכל טובת לבבם נגד היהודים לא יחשבו זה להתקוממות מהיהודים להרוג ולאבד את שכניהם היונים העליבים.

והנם דברים ברורים כי היונים קמו על היהודים ויהרגו את כולם.

נשאר לנו מהמעשים במצרים ביחוד רק זאת לבדו ככתבו וכלשונו של אייזעביוס:

״כי בהפגישה הראשונה אשר נפגשו יחד היונים והיהודים נצחו היהודים והיונים הוכרחו לנוס לאלכסנדריא".

והדברים האלה גם הם אמת לאמיתו הם.

אבל כל חוקר ומעיין יראה ויבין כי בשום אופן אי אפשר להסב פני הדברים האלה ולאמר עליהם כי ענינם הוא אשר היהודים קמו על היונים פתאום להומם ולאבדם.

כי פגישה יחד הוא רק דבר שני מחנות אשר החלצו לצבא ובהפגישה הראשונה אשר נפגשו שניהם יחד על שדה המערכה נצחו היהודים.

ושירער עצמו בהעתיקו גם הוא דברי המקורים בעמוד ‪664‬ יכתוב בלשונו:

Diese (die Juden) besiegten in einem Treffen die "Hellenen" und zwangen sie zur Flucht nach Alexandria".‬‬

והנה כתב גם הוא כל הדבר כן, ודבר שאין צריך לאמר הוא כי ‪besiegten‬‬ ‫‪ in einem Treffen‬אי אפשר לאמר על התנפלות היהודים פתאום על שכניהם, כי אם על שני מחנות אשר יצאו שניהם לקראת נשק, שני מחנות אשר בידיעה בתחלה יצאו למלחמה, בהכנה קדומה.

והנה כי כן דבריו של אייזעביוס ״ובשנה הבאה הי׳ הדבר למלחמה, ובהפגישה הראשונה נצחו היהודים והיונים ברחו לאלכסנדריא ויקחו שבי את כל היהודים שם וימיתום" הלא אין ספק שהי׳ בזה אחת משתי אלה או שהיהודים קראו את היונים למלחמה במערכה בשדה או להיפך שהיונים קראו את היהודים למלחמת הבינים במערכה בשדה.

אבל דבר אין לזה עם דבריו ״היהודים אשר היו באלכסנדריא ויתר ערי מצרים וכו׳ התחילו כנאחזים מרוח זלעפות להתקומם נגד היונים היושבים עמהם".

נשאר על זה רק השנה הראשונה, שהרי בשנה השניה לא היתה כי אם פגישה אחת ומיד אחריה הומתו כל יהודי אלכסנדריא.

ב) אבל דבריו אלה בנוגע להשנה הראשונה סתירתם בצדם, והנם סותרים את עצמם.