עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/405

הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪396‬‬

‫היהודים בסוף ימי טראיאנוס


ככל אשר עשו הנציבים במצרים גם בימי גאיוס קליגולא ואחר זה לפני ימי החרבן, היינו בכל עת אשר ידעו כי הקיסר לא יקפיד על זה.

ויהי' איך שיהי' הטעם את אשר לא התערב בזה נציב רומא, אבל זה ודאי כי היהודים לא נלחמו עם לגיוני רומא, ולא התקוממו נגד ממשלת רומא, ולא רצו לכונן ממשלה חדשה מאפסי ארץ עד אפסי ארץ.

ויהיו כל מעשיהם רק עם היונים, כי באמת קמו אז היונים עליהם להומם ולאבדם, וכל מעשיהם הי' רק להשיב מכה לחיק מכיהם ככל אשר יבואר בפרק הבא.

וגם הראשון בין כל חוקרי העמים בחקירה הזאת הבישאף מינטעד בספרו ‪Der judische Krieg unter deo Kaisern Trajan und Hadrian‬ יאמר בצד ‪14‬:

״המקום הראשי מההתקוממות הזאת הי׳ קירענע שם התנפלו היהודים על התושבים ויהרגו בהם הרג רב, דיא קאסיוס או יותר מדויק קיספיליון מסדר ספרו יתאר את מעשי היהודים עם היונים בצבעים מבהילים וכי עשו להם אכזריות נוראות ויאמרו כי הרגו אותם והפשיטו עורם וכו'״.

והנה הבין גם הוא את המקורים כי הי׳ שם רק זאת שהיהודים התנפלו על התושבים אשר ברובם היו יונים, ויתרם רומיים.

אבל זה ודאי כי לא הי׳ להם מלחמה עם לגיוני רומא, ולא מרד נגד ממשלת רומא כדברי מאמזען וגרעץ.

ואם מאמזען הסתפק בזה לבד לבדות כי התקוממו היהודים נגד ממשלת רומא ויאמרו ליסד ממשלה כוללת מאפסי ארץ עד אפסי ארץ באפריקא ואזיען, לא הסתפק גרעץ גם בזה ובהיות אצלו המקורים הוא עצמו יודע הוא להגיד לנו גם דבר המלחמה עם לגיוני רומא ויאמר בעמוד ‪126‬:

״ראשית המרד דמתה לכל מרידת עם ראשונה התנפלו על שכניהם ויהרגו את הרומיים והגריכים ויקחו נקמתם מאויביהם על אשר נחרבה ארצם (לפני חמשים שנה) ובראותם בי דרכם צלחה נאספו יחד ויצאו נגד חיל הרומיים ויקראו מלחמה על שר צבא הרומיים לופוס ולגיונותיו, בהפגישה הראשונה נצחה ההתנפלות הפראית של היהודים על חכמת מלחמה ‬של הרומיים ולופוס הוכה אחור״.

וכפי הנראה חשב החכם גרעץ כי דברי הימים אינם מעשים שהיו כי אם ספורי בדים אשר יוכל כל איש לבדות כרצונו.

ואמנם כי אך צחוק של הוללות אחזה את כל החוקרים האלה כולם יחד לאמר כי נשתגעו אז כל היהודים בכל העולם ויאמרו לגרש את כל הרומיים והיונים מכל המדינות האלה, ולעשות להם ממשלה גדולה כוללת מסוף העולם ועד סופו, מבבל עד ליביען, וממצרים עד קדמת אשור, ומקירענע ועד קיפראס.

והנה יש לנו בדברי החוקרים האלה מדינות הרבה מאד אשר עלינו להפרידם זה מזה ולבאר כל אחד לעצמו. מאמזען יאמיר:

״המרד הזה, אף שלא בא מיה‪ודי ארץ ישראל כי אם מיהודי שאר ארצות, בכל זה הי׳ כל ענינו דבר לאומי כללי ועיקר מקומו הי' בקירענע