חותם תכנית
טס׳ יסרד תררה שבע״פ
,יק Tנד כי גם בקרות יש להק Tcק״ז ,ולא סבקש •in pכסו שחכא הק£ידת התורה גם קל שנאה םסדרגה השניה כן ^ידינגו• גם בדיינים יש לחקםיד ק*ז .בי נם שם תפקול השנאה ולא כיק לומר דקצם הקרא מורה קל אלו רק דכ£י ק ^ מדרגת השתוותם יש ללמוד מכאן דשנאת הקדים להנידץ ושנאת הדיינים להנידון 8וקלת וכיש כשנאת הדיינים זח לזה .ומה שאמרו שם ,אשכחן שונא אוהב מנלן קרי כיח הכי והוא לא אויבלו ולא אוהב לו יקירנו׳ כד ,אלא מברא הוא אויב מאי טקמא״ כד גם מתחלה כוונו כן דכיץ דידקינן דהשנאה םוקלת ל ה^ לחבירר ממילא מובן דכ*כ האהבה פוקלת להיפוך ,דידיקת חחפכיים אחת היא ומה שאמת ,קרי ביה״ כוונתם דמזח מוכח באלו חיה כחוב גמ אוהב 1ובםפרי ,כללי דחז-ל ודרכי לשונותיהם״ בארתי קד״ז חכאור של כל אל תקרא ובארתי שם דבכ״ם שהמשילו אתה נושא לנושא הכתוב בתורה צמצמו לבטא הנושא של הלמד במלות כאלה שיהיו דומים להמלות של המלמד הכתוב שיהיה נראה כאלו הלמד גופי׳ כתוב ג״כ בקרא והוא מצד השתוות הפנימי וקי׳ לקיל בפ״ב הקרה ח׳ )רף׳ ק״ת 1ואח*כ מבררים הכוונה בברור יותר ו כד ^ חז״ל ככ״ם בש״ם .והנח כ־ז היא דקת ר׳ יהודח אבל חכמים פליגי בקרך ההשתוות והדמיק של שני הנושאים חאלח )נושא של שנאה כגלות ונושא של שנאה בקדים ודיינין[ וםוברים דכפי קוץ מדרגותם אין ללמוד מכאן רק שנאת הדיינים להניחץ ושנאת חריינים זה לזה אבל לאשנאת חקחם להניחן .נמצא דימוד מחלקותם הוא בהפקול רבהפוקל מודים שניהם דבכלליות ישללמוד מכאן דכח השנאה פוקל ופליגי בהחקירה הפרטית בקנין הפקול ,ויםוד מחלקותם הוא ברבר התלד במברא ובקנין ההתדמות של הנושאים ,ומה שאמרו שם ^ורבנן האי לא אויב לו ולא מבקש רקתו מאי דרשי ביה• לא כוונו זאת כתורת קושיא דלא שייך להקשות כלל כיון דגם ר׳ מי׳ תט״ ש)סי׳ כ״ס( וביא שפר רוב וחזקה )סי׳ כ״ה( .אמנם שם בתשובתי הארכחי הרבה בבירור הסברא בכתובות וביבמות ,וכסי כבארתי פומק הסברא הראיתי דאק שים ד ס ק משם לכאן והגם דאץ ב Tי להפתק כל דברי סשס ,אמכם גס מדברי סקצרים שכתבתי בסנים בפנין של שתי הכרמות הסותמת זא״ז ,וכתבתי חהו הבאור של הגמרא דכתובוה ויבמות׳ יוק איך ט אק שום דמיק משם ל פ ק דריפותא מחיים דיסוד כסברא דשם הוא מצד התרי רוט המכגדים זא״ז ,ובמה שתצא האשה מרוב זה ]דבסולוח או דיולדות לנר[ תכנס לחב אמר ]להרוב שאין להם קול הס אלמטת ,או להרוב דפוברה ניכר לשליש ימיה[ אבל סכא שטציאה מרוב שרות ]מצד הרימוסא[ לא תכנס לשוס רוב ,דגם אם נימא דהיא פרסה איכה נכנסת תחת אתה מ ב דסא ח ב פריסות ג״כ אין לסם ריפותא זו טמוד וכ״כ אץ לומר דמב שיש להם ריפותא סו סם פרי « ס אחרי דפת אט ד ^ ואין שום בירור בזה .ולומר דמצד