לרבי ורבי השיבו בדרך שחוק כמדומה אני שאין לו מח בקודקדו.
והיה לו התמנות גדולה בהמתיבתא כסנהדרין יז: (אמרו שב"מ שאמרו) למדין לפני חכמים הוא לוי (אבל כשאמרו לפני רבי הוא מחלוקת רש"י ותוס', דעת רשי במנחות פ: שהוא לוי, ודעת התוס' שם שהוא חכם אחר, ועיין מעילה ט: בתוס' שם).
ובמשך הזמן שישב לפני רבי מצינו שירד לבבל כר"ה כא. שאמרו לוי איקלע לבבל בחדסר בתשרי אמר בסיים תבשילא דבבלאי ביומא רבה דמערבא.
וכן מצינו שהיה בנציבין (שהיא חו"ל) כשבת קל. לוי איקלע לבי יוסף רישבא קריבו ליה רישא דטוותא בחלבא לא אכל כי אתא לקמיה דרבי א"ל אמאי לא תשמתינהו, א"ל אתרא דר' יהודה בן בתירא הוה (וידוע שריב"ב היה בנציבין).
וכשהיה בבל למד את טיב הארץ ויושביה כקידושין עב. שא"ל רבי הראני פרסים, א"ל דומין לחילות של ב"ד, הראני חברין - הראני ת"ח שבבבל א"ל דומין למלאכי השרת. (וזה מראה בעליל ששקר דברי האומרים שלא היה בבבל תורה עד שיסדו רב ושמואל את ישיבתם).
ורבי היה גדול כ"כ בעיניו עד שקראו רבינו הקדוש כשבת קנו. כתוב אפינקסיה דלוי אמרת קודם רבי ומנו רבינו הקדוש, ובסוכה נג. שהיה מטייל קמיה דרבי בתמני סכיני.
והיה חביב מאוד בעיני. רבי כאשר יסופר כירושלמי יבמות פי"ב ה"ו כשבאו בני סימונייא לרבי שיתן להם אחד שיהיה דרשן דיין חזן וסופר מתניין וכל צורכן נתן להם את לוי בר סיסי, וכשבא לעירם לקבל הרבנות עשו לו בימה גדולה והושיבוהו עליה, אך מהכבוד שנעשה לו גבה רוחו עליו ולא ידע להשיב להם על שאלותיהם, ובאו לרבי וא"ל וכי זה האיש שאמרת לנו שיש בו כל הדברים שאנו מבקשים הלא אינו יודע מאומה? והשיב להם רבי חייכם בר נש דכוותי יהבית לכון ושלח אחריו ושאלו כל מה ששאלו לו והשיב על כולם תשובות נכונות וסיפר לרבי שמפני הכבוד הגדול שנעשה לו זחה דעתו עליו ולא יכול להשיב.
וכפי הנראה אף שהיה הריש בסימיניא היה בא לפרקים לראות את רבו הקדוש כדמצינו כתובותח. לוי איקלע לבי רבי בהלולי דר"ש בריה ורבי כבדו בברכת נשואין, ובפסחים קז. מצינו ששלח לרבי שיברא בר יג' מגני, ובל"ס שלחו כשהיה בסימוניא. ונשארו לנו מקריים שניכר שאירע זאת כשהיה הריש בעירו כאשר יסופר בירושלמי תענית פ"ג ה"ח שפ"א באו גייסות לעירו, נטל ס"ת ועלה לראש הגג ואמר רבון העולמים אין בטלית חדא מילה מן הדין ספר אורייתא ייעלון לון ואם לו ייזלון לון, מן יד איתבעין ולא אשתכחון, ותלמידו עשה כן ונענש שיבשה ידו, וכן יספר תענית כה. שפ"א גזר תעניתא על הגשמים ולא אתא מטרא אמר לפני רבש"ע עלית וישבת במרום ואין אתה מרחם על בניך אתא מטרא, ויען שהטיח דברים כלפי מעלה נתגלגל הדבר שבא לפני רבי ואחוי קידה קמיה ואז מצא בע"ח לגבות את חובו ממנו ונענש ואיטלא, וברכות פ"א ה"ה שלא נתרפא מזה, וכן משמע מכתובות קג. שגם אחרי פטירת רבי היה מטלע.
והנה יען שהיה מתלמידיו הגדולים דרבי, וקבל מרבו הקדוש את פירושי המשנה לאמיתתם לכן עשה לו ככל חכמי הדור ההוא כר' חייא ובר קפרא וחבר ברייתות על ששה סדרי משנה וזה שמצינו בדקה לוי במתניתיה כיבמות י., כתובות צו., סוטה מט:, ב"מ נה., נדה סח:, וכן תני לוי במתניתיה כיומא כד., כתובות נג: (ופרש"י לוי סדר ברייתא דששה סדרים).
