ישיבתו הגדולה בסורא ואך אז נפטר ר' אפס וישב ר' חנינא בריש ולא היה ללוי חבר לישב אבראי והלך לו לבבל כמפורש שבת נט: וכתובות קג:, וכבר הארכתי בערך ר' אפס, וזה היה לערך יותר משלשים שנה אחרי פטירת רבי.
ור' חנינא לא נהנה מכבוד התורה אך עשה מסחר בדבש כמפורש פאה פ"ז סה"ג ר' חנניא מזבין דבש דדבורין והיה לו דבש דצליין (דבש מן ארבה) בתר יומין עברו הסוחרים וא"ל בשביל שלא להטעותכם אומר אני לכם שלא דבש דבורין היה, א"ל וגם אנחנו רוצים יותר בדבש צליין שהוא טוב יותר למלאכתנו, ונתעשר מזה עד שבנה מכספו בית מדרש בציפורי, והורה שם הוראות כחולין כה:, מעשרות פ"א ה"ג, שבת פ"יד ה"ג שאמרו שם הורה ר' חנינא בציפורים וכו', וכן הוא בויק"ר פ"טז־ח.
ובתענית פ"ג ה"ד יסופר שהוה מותנא בציפורין וברחוב שהיה ר' חנינא דר בה לא היתה המגפה, וכעסו עליו על שלא יתפלל עליהם, ודרש להם יען שהן מגלי עריות, ופ"א גזרו תענית ולא נחת מטרא, ורי"בל גזר תענית בדרומא ונחת מטרא, ואמרו אנשי ציפורי שריב"ל מנין על דרומיא ובזכותי מוריד גשמים, ור' חנינא מלמד קטיגורא על אנשי ציפורי ומעצר גשמים, מה עשה שלח אחר רי"בל ונפוק תרוויהו והתענו ולא הועיל, אז דרש להם שלא רי"בל מוריד גשמים ולא ר' חנינא יעצר, ובתענית כה. איתא בטעות ר' חמא בר"ח וצ"ל ר' חנינא בר חמא.
והתרועע עם כל גדולי הדור כדמצינו בירושלמי מע"ש פ"ג סה"ג ר' חנינא ור' יונתן ורי"בל עלו לירושלים נתמנו להן פירות וכו' אמר לון חד סבא וכו', ובשבת קנו. שאמר רי"בל שמזל יום גורם א"ר חנינא פוקו א"ל לבר לואי לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם – וב"ר פ"עח־ה כשרי"בל בא מרומי ואתא לעכו נפק ר' חנינא לקראתו, וברכות פ"ה ה"א ששניהם עלין קומי אנטיפותא (שד) דקיסקין חמתון וקם מן קמיהון, א"ל מן קומי אילין יהודאי את קאים? א"ל אפיהון דמלאכין חמיה, והנה אף שמצינו שר' חנינא שאל לרי"בל ככלאים פ"ט ה"ג, אבל ר' חנינא היה קשיש מרי"בל כמפורש יומא מט., מחלקותם מצינו תרומות פ"ח ה"ג.
וכן ר' יונתן היה חבירו ככתובות מט: שהיו שניהם ביחד. ובע"ז יז. ששניהם הוו קא אזלי באורחא מטו להנהו תרי שבילי חד פצי אפיתחא דעכ"ום וחד פצי אפיתחא דבי זונות – והלכו אפיתחא דבי זונות, כי מטו התם חזינהו איתכנעו מקמייהו, ובעירובין פ"ו ה"ד ששניהם סלקון לחמתין דגדר אמרין נמתין עד שיבאו זקני הדרום לכאן אתא ר' נתן דרומא ושאלון ליה ונראה שצ"ל ר' פס דרומא כעירובין סה:.
והנה מלבד גדולתו בתורה היה גם רופא מומחה כיומא מט. שאמר מעולם לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה, ובשבת פ"יד ה"ג ר' חנינא ושמואל אמרו צ"ט מתים ע"י צינה ואחד בידי שמים, ושם ה"ד שרי"בל היה לו מין חולי והוא ור' יונתן נתנו לו רפואה.
והיה בקי בטבעיות הנחשים בתרומות פ"ח ה"ג שאמר מין קטן הוא ושפיפון שמו והוא דומה לשערה.
מדותיו היקרות
בירושלמי שביעית פ"ו ה"א שלא אמר דבר מה שלא שמע, ובכל ערב שבת היה מיעטף וקאי ואמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה כשבת קיט., ואמר שם קיט: לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת אע"פ שאין צריך אלא לכזית, ובפאה פ"ח ה"ח אמר צריך אדם להיות לו ב' עטופים אחד לחול ואחד לשבת.
אמונתו בהשגחה פרטית היה עד להפליא
