חנינא אכ"ג שהיה "מא"י", הוא ט"ס וצ"ל כמו שמובא בתוס' בשבת ט: ד"ה הא לן, שר' חנינא שהיה "בא"י" ולא "מא"י".
וכשבא לא"י הביא תורתו בידו ולכן נתקבל מרבי בחיבה יתירה והכיר ערכו הגדול כאשר יסופר ע"ז י: שאנטונינוס ביקש מרבי שבשעה שיבא אצלו ללמוד תורה ממנו לא נשכח גבר קמך, יומא חד אשכחיה לר' חנינא בר חמא א"ל לאו אמינא לך – א"ל לית דין בר נש (אלא מלאך), א"ל אנטונינוס א"כ ילך להביא את כבדי דגני אבבא אצל אשכחיה דהוה קטיל – בעא רחמי עליה ואחייה.
ולא זז מרבו הקדוש כמי שהעיד בעצמו נדה פ"ב ה"ז שאמר לר"י ורש"בל ייתי עלי אם לא כל מעשה ומעשה שהייתי מוציא אם לא שמעתי אותו מרבי להלכה כשערות ראשי ולמעשה ג' פעמים.
וכן יספר כמה פעמים איך שנהג רבי כברכות כד. ובירושלמי שם פ"ג ה"ה שאמר אני ראיתי את רבי שתלה תפיליו – שגיהק וכו', ובשבת קכה: פ"א הלך רבי וכו', ובחולין נז: תרנגולת היתה לר' חנינא והביאה לפני רבי והתירה לו ומלחה והוה מורי בה הלכה לתלמידים זה התיר לי רבי, ומגילה ה: אמר, רבי נטע נטיעה בפורים וכו', ובשבת נב. אמר מולאות של בית רבי וכו', ובקידושין עא. בימי רבי בקשו לעשות בבל עיסה לא"י א"ל (רבי) – יטפל עמכם ר' חנינא בר חמא (להשיבכם), ובשבת פ"יח ה"ד א"ר חנינא עולין היינו עם רבי לחמת גרר ואמר לנו וכו', ובתרומות פ"י ה"י שקלים פ"ז ה"ב, כתובות פ"א ה"א א"ר חנינא מעשה בא לפני רבי, ומו"ק פ"ג סה"א מעשה – והתיר להן רבי וכו', ובנדה פ"א ה"ה פ"א אמר הורה רבי כקולי ר"מ וכו'. ר' חנינא אמר רבי במנחות פח:, חולין נז:, יבמות פ"ח ה"א, שבת פ"יד ה"ו, מעשרות פ"א ה"ג, ב"ב קל:.
וכן קיבל מר' ישמעאל בר' יוסי כקידושין עא, שאמר ר' חנינא כך מקובלני מר' ישמעאל ב"ר יוסי, ובשבת מט. יתיב ר' יונתן בן עכינאי ור' יונתן בן אלעזר ויתיב ר' חנינא גבייהו אמר להו כך אמר ר' ישמעאל בר"י, וב"ר פ"י־ח אמר משכני ר' ישמעאל בר"י ואמר לי. והיה ר' חנינא חביב עליו מאוד כנדה כ: שבדק ר' חנינא דם בקורטי דגרגשתא, ולייט עלה ר' ישמעאל בר"י ואמר, ר' חנינא הוא דחכים, כו"ע לאו חכימי הכי, ומזה אנו רואין שהגיע להוראה והורה גם בחיי רבי, כי ר' ישמעאל בר"י נפטר קודם רבי כמבואר בערכו.
וכן קיבל מר' חייא כיבמות פ"ד ה"יא, נדה פ"א ה"ג ר' חנינא בשם ר' חייא רבה, ובכתובות י: א"ר חנינא – דתני ר' חייא, ובשביעית פ"ו ה"א רש"בל שאל לר' חנינא – א"ל אני לא שמעתי מר' חייא הגדול וכו', ומלשון הזה משמע ששימשו הרבה, ואף שבל"ס היה ר' חנינא כבר גדול הדור בחיי ר' חייא וכדמובא באגדה על דרך הציור ככתובות קג: דכי הוה מנצי ר' חייא ור' חנינא א"ל בהדי דידי קא מנצית חו"ש אי משתכחה תורה מישראל מהדרנא לה מפלפולי.
וכן שימש את בר קפרא בירושלמי נדה פ"ב ה"ז שר' חנינא מזג לב"ק ושאלו כזה מהו וכו', ובנדה כ. אמר ר' חנינא עליו מכה נפיש גברא דלביה כשמעתיה.
אבל כולם ישבו תחת צל רבי וישיבתו הגדולה. וכן מצינו שקרא לר"א הקפר "בריבי" כע"ז מג., וכן אמר משום רש"בי כברכות לג:, וכן יספר מעשה מר' חנינא בן עקביא בשבת נ., וכן מצינו ר' חנינא א"ר רומנוס אמר רבי כשבת מז., והוא
