הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
ריג
כי כל זה בא רק על ידי הבייתוסים ,אשר אך בזמן האחרון הרימו ראשם גם הם וכו׳" אלה דבריו.
ובמקום הזה הנה זה עוד יותר כי הדבר בא גם מפורש על שם הבייתוסים, ולא על הצדוקים ביחוד. והרב ראפאפורט בדברי שלום ואמת עמוד 14יאמר:
"האמנם נמצא במגלת תענית פ"ד וז״ל ועוד שהיו בייתוסים אומרים עין תחת עין (שמות כ"א) סימא עינו של הבירו יסמא את עינו שיהיו שוים כאהד, ופרשו השמלה לפני זקני העיר (דברים כ״ב) הדברים ככתבן ,וירקה בפניו שתהא רוקקת בפניו ע״כ, אולם אין ספק אצלנו שכל אלה הדברים הם מהמוסיף על מג״ת באיזה מקומות דברים מעצמו ולפי זמנו המאוחר (יעוי׳ ע״מ ,אקרא) ושם ידע המוסיף כבר מקראים ,וקרוב כי פה משים דעת הקראים שבימיו בפי הבייתוסים הקדמונים" אלה דבריו.
ולהחכם ווייס לא הי׳ די לאמר שאין זה הוספה בטעות כי אם שכן אמרו באמת הבייתוסים ,ויבוא ויטעה את הקוראים כי יש לו דברים מפורשים שזה הוא דעת הצדוקים בכלל מראש מקדמי ארץ ,וכי שמעון בן שטח וחביריו הם בטלו זה מפני ריב הצדוקים והנצוח עליהם.
ואמנם כן כי לא הסתפק ההכם ווייס בזה כי אם שהנהו בא לאמר לנו גם דברים שלא שמעתן אוזן מעולם ויקחם מתוך יסודי דברי גייגער. לאמר כי לא באו הצדוקים לחלוק על הקבלה כי אם שחכמי התורה (הפרושים בלשונם) הם שנו דת ודין ממה שהי׳ לפני זה ,וננד זה עמדו הצדוקים בצדקתם הגדולה וביושר לבבם ,עד שיהפוך לנו החכם ווייס את הכל ויאמר: "בזמן ההוא נמצא הרושם הראשון למדרש על חק התורה :עין תחת עין שכונתו תשלומי עין (ב"ק פ״ג מכילתא משפטים) נגד דעת הצדוקים שהיו אומרים עין ממש." ומפני שאין ההכם ווייס יחיד בטענה זו על הקבלה מדין עין תהת עין, וכבר ישתמשו בזה גם כל הלבלרים למיניהם ,אי אפשר מבלי לבאר הדבר גם במקום הזה.
ואמנם כן שגם אילו לא הי׳ לנו קבלת האומה בדברי התורה כי דין עין תהת עין ניתן רק לעונש ממון ,היינו יכולים לדעת זה גם מעצמינו מתוך דברי התורה המפורשים.
וכן הדבר שזה ודאי שזה קבלה פשוטה כי עין תחת עין הוא לדין ממון. ובמשנה במס׳ בבא קמא ד׳ פ"ג :לא נאמרו על זה לא דרשות ולא לימודים ולשון המשנה עצמה הוא ככל דיני יסודי התורה הפשוטים: החובל בחבירו חייב עליו משום חמשה דברים בנזק בצער בריפוי בשבת ובבושת בנזק כיצד סימא את עינו קטע את ידו שיבר את רגלו רואין אותו כאלו הוא עבד נמכר בשוק ושמין כמה הי׳ יפה וכמה וכו׳".
וכל זה הוא מיסודי המשנה אשר כבר גם נקבעו בכל לשונם לא לבד לפני ימי שמעון בן שטח כי אם גם לפני ימי שמעון הצדיק ככל קבלות האומה בדברי התורה אשר כבר נקבעו אז וכמו שכבר נתבאר לנו כל זה.