404
הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
ולא הי׳ די להחכם ווייס זה לבד להחליף ולהמיר את לשונו של יאזעפוס, כי אם שגם שם בפי יאזעפוס שזה הי׳ כל עיקר דבר פירודם של הצדוקים ,דבר אשי אינו ענין כלל לכל דברי יאזעפוס שם ,וכבר נתבאר לנו זה בפרק ד׳.
וכדבר פלא הוא שגם לא שמו לב לדבר גדול מאד. שאילו היו דברי יאזעפוס אלה נוגעים גם בפירושי דברי התורה ,ואלו היו נוגעים גם במה שברבות הימים התנגדו הצדוקים מתוך הסכמה מהם ,לענינים מפורסמים המקובלים בפירושי דברי מצוות התורה הרי הי׳ צריך שדברי יאזעפוס יוכלו לכלול גם את הדברים ההם.
אבל הלא הנה כל הדברים המפורסמים ההם כולם אשר על ידי מעשים שונים התנגדו שם הצדוקים לפירושי התורה ,הנה לא יוכלו להבנס לתוך דברי יאזעפוס אלה.
ולדוגמא הנה המהלוקת היותר גדולה שנהלקו הצדוקים בסוף ימיהם על הקבלה ,ואמרו כי ממחרת השבת הכונה לשבת בראשית ,ועצרת דוקא אחר השבת. האם יש שום מקום לאמר על זה שלעשות כדבר הפרושים הוא רק רשות ולא חובה. הלא לדעת הצדוקים הנה דברי התורה הם לעשות את חנ השבועות דוקא אחר השבת ולא קודם. ולדעת הצדוקים כל מי שאינו עושה כן הרי הוא עושה מקדש חול ומחול קדש ,ועושה יום טוב ביום חול ,ויום חול בקדושת יום טוב.
ואיך אפשר לאמר על זה שהצדוקים לא יקיימו זה ויאמרו שאין חובה לקיים כי אם רשות. ואיך אפשר לאמר על זה "ובחוקי משה אינם נמצאים" ואיך אפשר לאמר על זה "שהצדוקים ימאנו באותן הדברים ואומרים שהחיוב להחזיק רק בהחוקים שנכתבו״. והרי בין לדעת הצדוקים ,ובין לדעת הפרושים נכתב זה מפורש בתורה רק שהללו יאמרו שהפירוש שם הוא כך והללו אומרים שפירוש דברי התורה הנם כך.
וכן הנה בין הדברים היותר מפורסמים שנחלקו בכל שנה בעבודת יום הכפורים שהצדוקים יאמרו שענין הכתוב כי בענן אראה אל הכפרת הכונה שיתקן זה כבר מבחוץ ואחר זה יכניס.
איך אפשר לאמר על זה שהצדוקים יאמרו על דברי הפרושים שאין זה חובה כי אם רשות.
והלא לדעת הצדוקים חוב גמור לקיים זה שלא כדעת הפרושים ,ואסור לעשות כמוהם. ואיך אפשר לאמר על זה "ובחוקי משה אינם נמצאים" ואיזה מקום יש לאמר על זה "שהצדוקים ימאנו באותן הדברים ואומרים שהחוב להחזיק רק בהחוקים שנכתבו״.
והלא נכתבו מפורש בתורה ונמצאו שם. וכן נחלקו הצדוקים כבר בראשית הימים ,היינו עוד בימי יוחנן ,ואמרו שאין עד זומם נהרג עד שיהרג הנידון ,שנאמר נפש תחת נפש (משנה מכות פ"א מ"ו).