734
הוספות
ולא ידע החכם ווייס שכבר הגיע הדבר שאלו הי' אפשר להם לבני ישראל אז לעשות מלחמה עם הורדוס להרחיקו מארצם, ואלו גם הי׳ נדרש להם להעמיד את עצמם בסכנה היותר גדולה, וכי גם אם ידעו כי תגדל סכנת הדבר עד כי גם יהרגו הרבה נפשות מהם, היו מקריבים נפשם למתים רק להשיג המטרה הגבוהה הזאת להסיר את רודף כל קהל ישראל הזה מהם.
ובאמת עשו כן, וגם אחרי אשר לא הצליח חפצם בידם על ידי הורקנוס העמידו עצמם בסכנה והשתדלו על זה לפני ראשי הרומיים בסוריא.
ובדברי יאזעפוס שם אחר זה באלטטי׳ XIV, 12, 2נאמר: "כאשר בא אנטאניוס לבימיניען באו אליו שלוחים מכל עברים, בתוכם גם ראשי נככדי היהודים אשר האשימו את פהאזאל ואת הורדוס, והראו לו כי הורקנוס הנהו רק כצל מושל, ובאמת הנם הם המושלים, אבל אנטאניוס החשיב מאד את הורדוס והוא פעל אצל אנטאניוס כי גם לא נתן את מתנגדי הורדוס (ראשי נכבדי העם) לבוא לפניו, בנתנו לאנטאניוס כסף רב."
ושם אחר זה 13, 1יאמר:
״כאשר בא אנטאניוס לסיריען וכו' אז באו אליו עוד הפעם מאה שלוחי היהודים מהיותר נכבדים לדבר לפניו נגד הורדוס וכל אשר עמו, לתכלית זו בחרו את ראשי המדברים היותר גדולים, נגדם עמד מצד הורדוס וכו׳ וכאשר בעיר דפני שמע אנטאניוס דברי שני הצדדים שאל את הורקנוס (המושל האוילי ואין לב) כי יגיד מי משני הצדדים מוכשר יותר להממשלה, וכאשר השיב לו הורקנוס הורדוס ומשפחתו, נתן אנטאניוס להורדוס ולאחיו את שם טעטררכים, ויתן להם הממשלה בדרך רשמי וחמשה עשר ממתנגדיהם הושיב בבית האסורים ויחפוץ גם להוציאם להורגים רק כי הורדוס לא נתן אותו לעשות כן.״
ויוסיף יאזעפוס שם לאמר:
"אבל גם בשוב המלאכים האלה לארץ יהודה לא נחו היהודים, כי אם נסעו עוד הפעם אלף אנשים לעיר צור אשר שם חכו לבואו, אבל הורדוס ואחיו הביאו בידם אוצר כסף ויתנו זה שוחד לאנטאניוס, ועל כן צוה אנטאניוס לראש עיר צור להמית את היהודים וכאשר נקהלו כולם בשדה העיר, כבר הקדים לבוא שם הורדוס עם הורקנוס, ויקרא להם להתפזר ואם לא כן רעה תהי׳ אחריתם, אבל השלוחים לא משו ממקומם אז שלפו הרומיים חרבם ויהרגו הרבה מהם והרבה נפצעו, ויתרם ברחו לנפשם. העם התמרמרו מאד על הורדוס, ועל כן צוה אנטאניוס (לבקשת הורדוס) להמית את כל אלה אשר הושיב בבית האסורים." אלה הם דברי יאזעפוס שם, והננו רואים עד כמה גם מסרו נפשם על הדבר, כי כבר ראו והבינו את כל הרעה אשר תבוא לכל העם על ידי האדומי הזה אשר מתנשא לכבוש אותם לעבדים.
ומעשיהם והשתדלותם הגדולה אצל אנטאניוס היתה אחרי אשר ראו והכירו כי אבדה תקותם מהורקנוס המושל האוילי אשר יפרוש אולת והוא עצמו יחזק ידי מרעים בארץ יהודה.
אבל לפני זה השתדלו על זה עצמו בארץ יהודה עצמה אצל המושל, ותהי השתדלותם על זה לפני הורקנוס, עד אשר באמת עלה זה בידם להעמידו בשער משפט, למען יחרצו משפטו שם.