עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/372

הוספות

‫שסד

ועל זה השיבו דברים ברורים מאד‪.‬‬

"שלא תאמר היוצא משום ערוה אסורה משום דבר אחר מותרת."

‫והדברים מבוארים שהרי לשון הכתובים שם ילכו יחד זה על זה "והי׳ אם‬ ‫לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה‬ ‫ושלחה מביתו ויצאה מביתו והיתה לאיש אחר ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר‬ ‫כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון וכו׳ לא יוכל בעלה‬ ‫הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה".‬‬ ‫ ועל כן אלו לא הי׳ נאמר בתורה לפני זה אצל הראשון אשר גרשה רק‬ ‫זה לבד "והי׳ כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות" היינו טועים לאמר‬ ‫שאיסור הכתוב "לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה" הוא רק‬ ‫כאשר גרשה מפני דבר ערוה, אבל אם גרשה מפני שלא מצאה חן בעיניו אז‬ ‫יכול לשוב לקחתה, ולזה בא מפורש גם זאת והי׳ אם לא תמצא חן בעיניו שגם‬ ‫באופן זה לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה. ‬‬ ‫אבל עיקר רצון התורה לבית שמאי הוא לבלי לגרש כי אם כאשר מצא‬ ‫בה ערות דבר שאך לזה נאמר זה בתורה‪.‬‬

‫ודברי הירושלמי ברורים ומאירים‪.‬‬

‫ועל זה יאמר הירושלמי עוד‪: ‬‬ "אמר ר' שילא דכפר תמרתא קרייא מקשי על דבית שמאי לא יוכל בעלה‬ ‫הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה מה אנן מקיימין אם לאוסרה עליו כבר היא‬ ‫אסורה לו אלא כן אנן קיימין ליתן עליו בלא תעשה."

‫ומהדברים האלה בא עיקר הטעות בכל דברי הירושלמי, וחשבו כי לדברי‬ ‫ר׳ שילא אין אופן לבית שמאי לגרש אלא אם כן מצא בה ערות דבר, וכן שנו‬ וכפלו מפרשי הירושלמי בכל דבריהם‪.‬‬

‫ולא הושם לב לא לבאר דברי ר׳ שילא עצמו ולא דבריו יחד עם יתר‬ ‫דברי הירושלמי‪.‬‬

‫שהרי מפורש בירושלמי במקום הזה עצמו שגם לבית שמאי יכול לגרשה גם אם ראה ממנה פריצות והירושלמי עצמו יביא על זה ברייתא שלמה‪.‬‬

‫ותחת לבאר הדברים כתבו מפרשי הירושלמי שר׳ שילא חולק על הברייתא‪.‬‬ ‫ ויאמר הפני משה בתוספותיו "וצריך לאמר דתרי תנאי ונינהו אליבא דבית‬ ‫שמאי ותנא דמתניתן וכו׳ וכן מוכח מדמקשי על בית שמאי למה לי קרא וכו׳ והאי‬ ‫קושיא לא קאי אלא לתנא דמתניתן וכו'" והק"ע כתב "ובעיקר הדבר אני תמה למה‬ ‫לא מוקי הבבלי דבר אתי לדבר מכוער וכסברת הירושלמי מיהו אף ר׳ שילא‬ לית ליה הך סברא".‬‬ ‫ וכל זה אינו רק תמהון, שר׳ שילא מקשה על בית שמאי מפני שהוא‬ מעצמו חולק על הברייתא‪.‬‬ ‫ וגם דבריהם שיש כאן מחלוקת בין המשנה והברייתא אין לזה מקום כלל‪,‬

---

‬ ‫שמצא בה ערות דבר, שאם מצא בה דבר גדול כזה כמו דבר ערוה קשה לאמר על זה רק והי׳ אם לא תמצא‬ ‫חן בעיניו, ועל כן באמת לא ישאל הירושלמי זה עצמו גם על בית הלל לפי שעל הקדיחה תבשילו באמת‬ אפשר לאמר כן.