הוספות
שסב
והנה הוסיף ודלג גם זה בההערה.
ואמנם כי גם בכלל הנה דבריו מהופכים. אלו הי' הדבר כי שאר המשניות שם הי׳ לשונם משונה מסגנון הרגיל במשנה ומשנה ה' סגנונה ככל הרגיל בכל מקום, אז הי׳ מקום לאמר כי משנה ה' מאוחרת ונכנסה בתוך המשניות האלו, ועל כן הנה סגנונה ככל הסגנון הרגיל במשנה בכל מקום ושלא כסגנון יתר הדברים שם.
אבל הלא הדבר להיפך כי משנה ה׳ סגנונה ממש ככל סגנון יתר המשניות שם. וכבר נתבאר לנו כל זה בפנים. עמוד 189תחת "ד' רשויות״ צריך להיות "דו רשויות". לעמוד 208בד"ה היו עמהם אחרים וכו׳ והגאון תוספת יום טוב ז"ל שם העתיק דברי הר"ן על ונמצאו אביו ואחיו וכבודו הגדול במקומו כי הר"ן לא כתב זה אצל אביו ואחיו כי אם על היו עמהם אחרים ב"ה אומרים אלו ואלו מותרין וככל המבואר בפנים.
לעמוד 211ונראה בזה גם דבר גדול וכולל במס' סוכה פ״ג וכו׳. וכמה יאירו לנו על ידי זה דברי הרמב"ן ז"ל במלחמות ושיטתו לתרץ כל קושיות הראשונים בסוגיות הגמרא בריש פרק לולב הגזול שכלל לנו כלל גדול שכל דברי המשניות הללו ילכו על דין התורה ובמקדש, ולא על אחר תקנות רבן יוחנן בן זכאי שגם במדינה שבעה וכתב שם: "אבל עכשיו אני מגלה דבר נכון מאד בפי׳ השמועה שהראשונים לא אמרו בה טעם הרי דבר מפורש הוא בגמרא ובמשנה שהלולב ניטל מן התורה שבעה במקדש וכו׳ ומתניתין מרישא דפירקין בלולב של תורה נשנית כולה עד סופה דקתני תקנתו של רבן יוחנן בן זכאי בראשונה הי׳ לולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן וכו׳ ובתקנתו של ריב״ז לא פסיק ותני מתניתן בפסולי כלום ולא עליה דקדקו בגמרא כלום אלא על לולב של תורה וכו׳."
וכל ענין דבריו הם שכל סידור דברי המשניות האלה כולם הם לפני תקנת רבן יוחנן בן זכאי ועל דין המקדש, והדברים מאירים ומתבארים מכל דברינו על זה בפנים.
לעמוד 224ועי׳ גםדברינו בעמוד 605ולהשלמת הדברים ראוי להעיר בזה גם על מחלוקת בית שמאי ובית הלל בסוף מס' גיטין "בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה שנאמר (דברים כ״ד) כי מצא בה ערות דבר ובית הלל אומרים אפי' הקדיחה תבשילו שנאמר כי מצא בה ערות דבר ר' עקיבא אומר אפי' מצא אחרת נאה הימנה שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו".
ומפני שאין זה נוגע להלכה שאין הלכה כבית שמאי לא ביארו הראשונים ז״ל הדברים ונשאר הדבר סתום וחתום ככל הדברים אשר לא ביארום רבותינו הראשונים ועל כן נאמרו בזה הרבה דברי טעות. ואמנם כן כי כבר עמדו על הדבר הרבה מגדולי האחרונים, ועי' במשנה למלך בהלכות גירושין פרק י' הלכה כ"א שהרב המגיה מביא שם דברי הכ"הג וכתב "ובעיקר דין זה דלא יגרש אדם את אשתו וכו׳ מצאתי להרב כנה"ג י"ד
