704
סוף ימי הלל נשיא ישראל
כי באמת אין התקנה מפני דיני שביעית כי אם בנוגע לאזהרת התורה "השמר לך פן יהי׳ דבר עם לבבך בליעל וכו'" וימנעו מלהלוות.
כי שמיטת כספים בזמן הזה (וגם בימי הלל) דרבנן, וכל התקנה הזאת באה רק בנוגע לאזהרת התורה השמר לך. ועל כן הי׳ זה ככל התקנות סייג וגדר לתורה לפי שדין השמטת כספים הי׳ אז רק מדרבנן, ולהיפך יראתם מלהלוות עברו על דין גמור של תורה. וזה לשונו של הרמב"ם ז"ל בהלכות שמיטה ויובל פ"ט הלכה ל׳:
"מי שנמנע מלהלוות את חבירו קודם השמיטה שמא יתאחר החוב שלו וישמט עבר בלא תעשה שנאמר השמר לך וגו׳ וחטא גדול הוא שהרי הזהירה עליו תורה בשני לאוין שנאמר השמר לך פן וגו׳ וכל מקום שנאמר השמר או פן או אל הרי זה מצות לא תעשה והתורה הקפידה על מחשבה רעה זו וקראתו בליעל והרי הוסיף הכתוב להזהיר ולצוות שלא ימנע אלא יתן שנאמר נתן תתן וכו׳.״ ועל כן כדי שלא יעברו על דין גמור של תורה על ידי תקנה מדרבנן של השמטת כספים תיקן הלל פרוזבול, והוא באמת סייג גדול ומשמרת לדין התורה ככל התקנות כולם.
וז"ל של הרמב"ם בפ"ט מהלכות שמיטה ויובל הלכה ט"ז "כשראה הלל הזקן שנמנעו מלהלוות זה את זה ועוברין על וכו׳ ואין הפרוזבול מועיל אלא בשמטת כספים בזמן הזה שהיא מדברי סופרים אבל שמטה של תורה אין הפרוזבול מועיל בה״.
ורק על ידי זה נבין את דברי הגמרא במסכת גיטין ד׳ ל״ו: הנפלאים מאד דאמרינן שם:
"איבעיא להו כי התקין הלל פרוזבול לדריה הוא דתקין או דלמא לדרי עלמא נמי תקין למאי נפקא מינה לבטוליה אי אמרת לדריה הוא דתקין מבטלינן ליה אלא אי אמרת לדרי עלמא נמי תקין הא אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו, אלא אם כן גדול הימנו בחכמה ובמנין."
והדברים כשהם לעצמם מפליאים ותמוהים מאד ובלתי מובנים כלל.
וכי מה ענין אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא וכו׳ לכאן שהרי זה נאמר רק בתקנות שנעשו לסייג וגדר לדברי התורה וחומרא נוספת עליה ומשמרת למשמרתה. אבל איזה ענין יש לזה עם פרוזבול, אשר אם נבטל את הפרוזבול נחמיר יותר ונקיים לגמרי את דין התורה להשמיט כספים, וגם פרוזבול לא יועיל.
ואיזה מקום יוכל להיות לאמר על זה אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו וכו׳.
וביותר שכבר גם השרישו לנו התוס׳ במס׳ יבמות ד׳ ע״ט: דבדיני ממונות שיש שם דיני הפקר בית דין אין שם אין בית דין וכו׳ כל עיקר.
ועל דברי הגמ׳ שם "בימי רבי בקשו להתיר נתינים" כתבו שם "אין זה מבטל דברי בית דין חבירו דהפקר בית דין הפקר״.
והן באמת גם דברי רבא בשמעתין שתירץ על הקושיא השניה בגמ׳ ומי