עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/347

‫‪702‬‬

‫סוף ימי הלל נשיא ישראל

מההכנסה הבאה ועל כן הוכרח להיות לאכזר נגד עמו (נגד היהודים) למען בצוע בצע ולמלאות אמתחתו כי הלא כל אשר פזר אצל זה הוכרח להוציא‬ ‫מהשני." ‫ ועל ידי זה דללו כל מעיני בני ישראל, וירדו מנכסיהם באופן נורא מאד‬ ‫וכדברי שלוחי העם לפני אגוסטוס:

"את ראשי העם צוה להרוג למען לקחת לו את רכושם לבז, לבד המסים‬ ‫התמידים אשר שם על כל אחד, ואשר הוציא מהם באכזריות נוראות הי' היהודים‬ ‫עוד מוכרחים להביא לו לעצמו ולכל אוהביו ומיודעיו (היונים והסורים) שחדים‬ ‫בסכומים גדולים להפיק מהם רצון לבלי יהפכו עליהם בלהות ורעות רבות וצרות‪,‬‬ ‫ויהיו מוכרחים לקנות מהם חייהם בכסף וזהב ולתת פליטת רכושם פדות נפשם."

‫ובעת רעה נוראה כזו לא יכלו בני ישראל לעמוד על המדרגה הגבוהה‬ ‫אשר העמידה תורה את עם בני ישראל איש נגד רעהו, ונתרפו בידם מצות התורה‬ ‫״כי ימוך אחיך והחזקת בו" ובפרט בשנה הקרובה להשמטת כספים‪.‬‬

‫והן דברי המשנה במס׳ שביעית פרק י׳ משנה ג׳:

"זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן כשראה שנמנעו העם מלהלוות‬ ‫זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה (דברים ט"ו) השמר לך פן יהי׳ דבר‬ ‫עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך‬ ‫האביון ולא תחן לו וכו׳ התקין הלל פרוזבול."

‫ומענין הזה הוא גם דבר התקנה השניה גם כן בדיני ממונות במשנת ערכין‬ ‫פרק ט׳ משנה ד׳:‬

"הגיע יום שנים עשר חדש ולא נגאל הי׳ חלוט לו. בראשונה (ס"א) הי׳ נטמן‬ ‫יום שנים עשר חדש שיהא חלוט לו התקין הלל הזקן שיהא חולש את מעותיו‬ ‫בלשכה ויהא שובר את הדלת ונכנס אימתי שירצה הלה יבוא ויטול מעותיו."

‫כי בשעה שהכיס ריק והפרוטה ביוקר אז יפרע עם, ויבואו שם דברים‬ ‫אשר לא יכירם מקומם כשהשנים כתיקונם‪.‬‬

‫וזה הוא באמת ענין בעית הגמ׳ במס׳ גיטין ד׳ ל"ו: "איבעיא להו כי התקין‬ ‫הלל פרוזבול לדריה הוא דתקין או דלמא לדרי עלמא נמי תקין? למאי נפקא‬ ‫מינה לבטוליה. אי אמרת לדריה הוא דתקין וכו׳".‬‬

‫וכל האבעיא הזאת היא מפני שידעו כי זה ודאי אשר יסוד תקנות הלל‬ ‫היתה מפני מעשה השעה ההיא בדריה ותהי אז משמרת לתורה למען יקיימו‬ ‫מצות התורה "השמר לך וכו׳ ורעה עינך באחיך האביון״‪.‬‬

‫ועל ידי התקנה הזאת נתקן כל הדבר כי המלוים לעני בשעת דחקו לא‬ ‫יראו רע, ולהיפך הלוה הוא שילם אחר זה בהיות לו, כרצון התורה. ‬ ‫כי באמת לא הי׳ רצון התורה לפטור את הלוה לגמרי מלשלם, ולא היתה‬ ‫כונת התורה אשר אף אם הוא עשיר ויש לו יהי׳ זה כאלו לא לוה מעולם‪.‬‬

‫כל עיקר פטור שביעית הוא כלשון הכתוב דברים ט״ו ב' "לא יגוש את‬ ‫רעהו ואת אחיו״ רק שככל דיני התורה השוים לכל אדם הוא כן בין בעשיר‬ ‫ובין בעני‪.‬‬

---

‫הערה (ס״א) הלשון בראשונה בכל כיוצא בזה הכונה לפני התקנה הזאת ויבואר לנו כל זה בכרך הבא‪.‬‬