עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/299

654

הנשיאות, והבית דין הגדול‬

‫אבל הדבר רחוק מאד כי בהזמן הקצר הזה כבר סידר הוא מחדש את כל‬ ‫סדרי עיר ועיר ויושב שם זקנים ושופטים‪.

‫ולשון הכתובים בראש פרשה ט׳ בהמעשה של הנשים הנכריות מורה על‬ עצמו שזה הי' תחלת מעשיהם ואך זה החילם לעשות אחרי סידרם כל דבר ביאתם‬ כמו שבא על זה לשון הכתוב "וככלות אלה״ וכמו שיבואר לנו עוד‪.‬‬

‫ואין אנו צריכין לכל זה אחרי שהוא גם דבר שאי אפשר כי הכח של‬ "הן למות הן לשרשו וכו'" יותן ליחיד כי אם לרבים יחד‪.‬‬

‫וזה הי' באמת עיקר מעשיהם ועיקר מה שהי' חסר עוד הישוב החדש‬ ‫בארץ ישראל‪.‬‬

‫ואמנם כי יותר מכל זה יתבאר לפנינו כל דבר הכנסיה מהבית דין הגדול‬ ‫אשר נוסד עתה בירושלים מתוך כל דברי הכתובים המפורשים, ומתוך כל פרשת‬ ‫המעשים אשר באו שם לפנינו‪.‬‬

‫וראשונה עלינו לעמוד על עיקר הדבר אשר הננו רואים בזה חדשה גדולה‬ ‫מאד‪ ,‬כי לא הספיקו להם ליהודי בבל ועזרא וסייעתו הסדרים בארין ישראל‪,‬‬ ‫ולהשתמש שם בכח הממשלה אשר כבר נמצא שם, ולא הספיקה להם כח התורה‬ ‫לבד, והוכרחו להשתדל לפני המלך על פי כתב הדת בכל סדרי המלוכה על פי‬ ‫שרי המלכות, כי יהיו גם הם ביחוד באים בכח המלכות, וכי יהי׳ להם גם משם‬ ‫כח מיוחד "מן קדם מלכא ושבעת יעטהי שליח וכו׳ וכל די לא להוא עבד דתא‬ ‫די אלהך ודתא די מלכא אספרנא דינה להוא מתעבד מנה הן למות הן לשרשו וכו׳״‪.‬‬

‫אבל הכריחם לכל זה המצב הרעוע אשר הי' שם בארין יהודה בראשית ימי‬ ‫הישוב, אשר עוד לא נסדרו סדרים על פי בני ישראל עצמם, כנסיה ראשית כוללת‬ ‫היה הכרח עוד לגמרי, ולעומת זה שרים וחורים מלאו הארץ, אשר נתרחקו שם‬ ‫מדרכי התורה‪.‬‬

‫כי עד ימי עזרא ונחמיה היו רק הפחות והסגנים שרי הארץ וחוריה והם‬ התנהגו בכל סדרי מלכות פרס‪.‬‬

‫עד כי גם עשו להם את העם לעבדים ויביאום עד דכא‪.‬‬ ‫ ונאמר בנחמיה ה׳ ט״ו "והפחות הראשונים אשר לפני הכבידו על העם ויקחו‬ ‫מהם וכו' גם נעריהם שלטו על העם״‪.‬‬ ‫ ושם בנחמיה ריש סי‘ ה׳‪:‬‬

"ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים, ויש אשר אמרים‬ ‫בנינו ובנתינו אנחנו רבים (נותנים ברבית) ונקחה דגן ונאכלה ונחיה, ויש אשר‬ ‫אמרים שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן ברעב‪ ,‬ויש אשר אמרים‬ ‫לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו‪ ,‬ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו‬ ‫והנה אנחנו כבשים את בנינו ואת בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות (מ)‬ ‫ואין לאל ידינו ושדתינו וכרמינו לאחרים‪ ,‬ויחר לי מאד כאשר שמעתי את זעקתם‬ ‫ואת הדברים האלה וכו׳‪ ,‬ואריבה את החרים ואת הסגנים ואמרה משא איש‬ ‫באחיו אתם נשאים ואתן עליהם קהלה גדולה, ואמרה להם אנחנו קנינו את אחינו‬

---

‫הערה (מ) הלשון הזה ״בנתינו נכבשות״ הוא כמו הלשון במגילת אסתר ז׳ ח׳ ״הגם לכבוש את‬ ‫המלכה עמי בבית" ומזה בא גם במשנה יבמות פרק ז׳ משנה ה׳ ״והלך הבן ונכבש על השפחה" ועי׳ בתוס׳‬ יום טוב שם‪.‬‬