עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/240

‫תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל‬

‫רצח‬

"ור׳ יהודה נשיאה היכי מצי למישרא תקנתא דתלמידי שמאי והלל והתנן אין‬ ‫בית דין יכול וכו' שמן לא פשט איסורו ברוב ישראל דאמר ר' שמואל בר אבא‬ ‫אמר ר' יוחנן ישבו רבותינו (בימי ר׳ יהודה נשיאה) ובדקו על שמן שלא פשט‬ ‫איסורו ברוב ישראל וסמכו רבותינו על דברי רשב"נ ועל דברי ר׳ אליעור‬ ‫בר׳ צדוק שהיו אומרים אין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור‬ ‫יכולין לעמוד בה."

‫ומבואר מעצמו כי "ישבו רבותינו ובדקו" הן רק דברי ר׳ יוחנן וכי הי׳ זה‬ ‫בימי ר׳ יהודה נשיאה‪.‬‬ ‫ ודברי ר׳ אליעזר בר׳ צדוק אינם כי אם זה לבד "אין גוזרין גזירה על הצבור‬ ‫אלא אם כן רוב הצבור יכולין לעמוד בה." ‬ ‫והנה עשו להם ציונים מבלי לדעת הנאמר שם ויאמדו לבנות בזה דברי ימי‬ ‫ישראל אף כי הדברים עצמם היו להם כספר ההתום ולא מצאו שם ידיהם‪.‬‬

‫וכן הדבר כי שמן הוא תקנה ישנה מאד‪ ,‬אבל לא מפני המעמד‬ של י"ח ‫דבר, שזה הי׳ באמת קרוב לסוף ימי הבית במו שנתבאר, כי אם מפני שזה נתקן‬ ‫בימים היותר ראשונים‪ ,‬היינו בהזמן אשר נאסר גם סתם יינם שזה הוא כבר דבר‬ ‫המפורש בספר דניאל‪.‬‬

‫ובכל זה לא הסכימו לזה בית הלל לשוב ולחזק את האיסור ונגזר רק על‬ ‫ידי שנמנו ורבו בית שמאי על בית הלל‪ ,‬מפני שבית הלל ראו בזה דוחק הצבור‬ ‫שהגיעו הימים אשר אין רוב הצבור יכולים לעמוד בהן‪.‬‬ ‫ שהרי גם אף ששבו ונתחזקו במעמד ההוא ראו צורך בימי ר׳ יהודה נשיאה‬ והכרח גמור לשוב להתיר זה‪.‬‬

ובאמת כי לפי דברי הבבלי‪ ,‬שהוא בכל מקום המסקנא נגד הירושלמי‪ ,‬חשבו‬ ‫פת ושמן בין י"ח דבר שנמנו ורבו בית שמאי על בית הלל‪ ,‬ולא הי׳ זה בין‬ ‫הדברים ששבו וחזקו בהסכם כולם‪.‬‬ ‫ פרק י"א‪.‬‬

‫ועלינו לבאר בזה עוד את לשון הירושלמי בנוגע להמעמד ההוא של י"ח ‫דבר והגזירות ההם וענינם‪ ,‬לפי שהראשונים ז״ל לא היתה זה מעין מלאכתם אחרי‬ ‫שאין הדברים נוגעים להלכה, ומפרשי הירושלמי כתבו שם דברים תמוהים מאד‪,‬‬ ועל ידי זה נכשלו החוקרים האחרונים ויבראו תהפוכות‪.‬‬ ‫ אבל באמת הנה בעיקר הדבר דברי הבבלי והירושלמי אחת ויבדלו רק‬ באיזה פרטים‪.‬‬

‫ונעתיק לפנינו את כל לשון הירושלמי למען העמיד הדברים על מקומם‬ ‫ועל ענינם‪.‬‬

‫ובמס׳ שבת בירושלמי על המשנה "נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל‬ ‫ושמנה עשר דבר גזרו בו ביום" נאמר על זה בירושלמי‪:‬‬

"תני שמנה עשר דבר גזרו‪ ,‬ובשמנה עשר רבו, ובשמנה עשר נחלקו‪ ,‬ואלו‬ ‫הן שגזרו‪ ,‬על פיתן של עכו"ם‪ ,‬ועל גבינתן‪ ,‬ועל שמנן‪ ,‬ועל בנותיהן‪ ,‬ועל שכבת‬ ‫זרען, ועל מימי רגליהן‪ ,‬ועל הלכות בעל קרי‪ ,‬ועל הלכות ארץ העמים‪ ,‬תמן תנינן‬