תקופות התנאים בית שמאי ובית הלל
רעט
השלשה מקומות האלה מפורש עליהם במשנה "וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה".
והיינו שראשי חכמי שני הבתים לא הסכימו לא עם זה ולא עם זה ,ועל כן הנה נשארו רק הם לבדם החולקים בזה ,ועל כן היו אלה מחלוקת רק בין שמאי והלל.
וכל השלשה דברים באו כן גם כל אחד במקומו וגם בריש מס׳ עדיות.
"שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן והלל אומר מפקידה לפקידה אפי׳ לימים הרבה וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה וכו׳". "שמאי אומר מקב לחלה, והלל אומר מקביים וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא קב ומחצה חייבים בחלה".
"הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין המקוה אלא שחייב אדם לומר כלשון רבו ושמאי אומר תשעה קבין וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה וכו׳'. ורק זה הוא ענין הדברים שנחשבו רק שלשה דברים למחלוקת הלל ושמאי עצמם ,שלפי שבשלשה אלה נחלקו עליהם חכמי הדור חכמי שני הבתים הגדולים, על כן אין לנו מה שנחלקו הם לעצמם כי אם השלשה דברים.
אבל בכל יתר הדברים יכול להיות כי הלל עצמו עמד בשיטת בית שמאי, או ששמאי עצמו עמד בשיטת בית הלל ,או שהם לא אמרו בזה דבר ולא נחלקו בזה כל עיקר. כי באמת הנה בית שמאי ובית הלל אינם תלמידי שמאי והלל ,כי אם חכמי שני הבתים האלה ,חכמי המתיבתא אשר בראשה עמד הלל ,וחכמי המתיבתא אשר בראשה עמד שמאי. וכבר נתבאר לנו בחלק ב׳ כל דבר המתיבתות אשר אינם ענין כלל לבתי ישיבות פרטיות ,אשר בהן ישבו רק תלמידים לבד.
אבל דבר המתיבתות הי׳ אז דבר מתיבתא כוללת לכל חכמי הדור ראשי המדברים אשר לבד התלמידים נקבצו ובאו שם כל ראשי חכמי הדור ושם הוצעו כל ספיקי תורה ושם הוכרעו ,ואשר בכל ימי התנאים הי׳ זה רק במקום אחד ,לבד ימי שמאי והלל שהיו שם שני בתים כאלה.
וחכמי שני הבתים עליהם הוא שנאמר בכל השלשה דברים האלה וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה״(ב).
הערה (ב): במס׳ שבת ד׳ ט׳׳ו פרכינן וליחשב נמי הבוצר גת שמאי אומר הוכשר והלל אומר לא הוכשר ,ומשני בר מינה דההיא דהתם קא שתיק ליה הלל לשמאי. והיינו דגם שם מבואר מכל השקלא וטרי' שבין הלל ושמאי על זה, שנחלקו בזה הם לעצמם ביחוד.
וקושית הגמ' שם מסמיכה גם הוא מפני שבמשנה במס' חגיגה ד׳ ט״ו בא זה על שם הלל ושמאי, שנחלקו בזה גם הם עצמם ביחוד ככל הנשיאים והאבות בית דין שנמנו שם. ושם במס' שבת כתב רש״י ז״ל ״לסמוך פלוגתא היא דב״ש וב״ה גבי מביאין נדרים ונדבות וסומכי ביום טוב".
ודברי רבינו הגדול נפלאו שהרי שם באו הדברים על שם בית שמאי ובית הלל ,ודברי הגמ׳ כאן הלא הם לחשוב המקומות שנחלקו שמאי והלל עצמם ,והי׳ לו לרבינו להביא משנת חגיגה שם. אבל זה הננו רואים גם מדברי רש׳׳י ז״ל שזה דבר פשוט לרבינו והלל ושמאי ובית הלל ובית שמאי אחת הוא. ולחנם נדחקו רבותינו בעלי התוס׳ בחגיגה ד' ז׳ בר״ה מביאין ,בעולת ראיה ,והדברים פשוטים שזה הוא בכלל מחלקאות בית שמאי ובית הלל שנחלקו גם שמאי והלל עצמם.