ימי שלמינון וממשלת הפ־ושים
רנו
פרק מ׳׳א.
ואמנם כן כי אם יאזעפוס והצדוקים בכל שנאתם אל הפרושים לא נגעו רק בסגנון הדברים ,אבל לא בהמעשים עצמם ,אשר היו אז גלוים וידועים לכל.
הנה לא יכלו חוקרי אשכנז לעשות כן ,והם בשנאתם הגלויה לחכמי התורה עשו דרכם הלאה ויטפלו אשמות וחטאים על חכמי התורה באופן מבהיל מאד, ויהפכו את כל הדברים עד כי נשתומם למראה עינינו. בדברי יאזעפוס באה תלונה מיוחדת על חכמי התורה ,על אשר העמידו לדין את יועצי אלכסנדר ינאי אשר על פיהם נצלבו שמנה מאות מנכבדי העם, ובעודם חיים נשחטו לעיניהם נשיהם ובניהם.
והנה לא נדבר עתה על זה אם צדקו חכמי התורה בזה או לא, כי זה יבואר לנו אחר זה.
אבל זה מבואר ומפורש גם בתלונתו של יאזעפוס שכל הדבר הגיע רק לאלה אשר אשמו בזה כי יעצו לינאי לשפוך דמי נקיים ,ועל פיהם נעשה הדבר, וכל זה מפורש בדברי יאזעפוס בדברים ברורים. ויבואו החוקרים ההם וישנו את פני הדברים לאמר כי נרדפו אז כל הצדוקים בכללם, וכל מי מהם אשר לא עשה איזה דבר כרצון חכמי התורה הוצג בשעת משפט ויהי אחת דינו למות.
ואם יפלא איך הרשו לעצמם לבדות דברים ולכתוב זה לשם דברי הימים, ולהפוך הדברים באופנים מבהילים כאלה, ואם יפלא איך הרשו לעצמם לבדות דברים כדי להשחיר פניהם של ישראל.
הנה לא יפלא עוד כל מאומה אחרי ידענו כי חקירת דברי ימינו והמעשים כולם, לא נחשבו אצלם לכלום נגד חשבונות של מצוה, ונגד המטרה הגבוהה להשתדל להבזות את כל חכמי התורה.
ונבאר את כל הדברים האלה על הסדר למען העמיד את דברי ימינו על מה שהם ,ככל דברי המקורים עצמם.
יאזעפוס אלטטי' XIII, 16, 2בתלונתו על הפרושים יאמר: "כל הארץ באה אל המנוחה ,רק הפרושים לא נחו כי הם הרעישו בדבריהם לפני המלכה להרשות להם לדון בדיני נפשות לכל אלה יועצי אלכסנדר ינאי אשר על פי עצתם נצלבו השמנה מאות אנשים ,ראשונה דנו את דיאגענעס ,ואחר זה נדונו גם חביריו, עד אשר ראשי הצדוקים ואריסטובלוס בן המלכה אמהם באו לפני המלכה, לקרוא תגר על כלל זה, אריסטובלוס כעס מאד על כל הנעשה וכו'."
והנה לא נתפלא כל מאומה על יאזעפוס כי עשה מזה תלונה על הפרושים, אף שאין ספק שידע בעצמו שלא עשו בזה כי אם משפט עמם.
שהרי איה היא מדינה מסודרת אשר לא היו מציגים בשער משפט אנשים אשר לקחו נשים וילדים ויקריבום לטבח, וישחטו מהם לאלפים בראש כל חוצות רק כדי לעשות נחת רוח ליצרם, ולהתאכזר בזה על הוריהם ובעליהם המסומרים שם אל הצלב.