אלכסנדר ינאי וממשלת הצדוקים
רלח
אזל ערק לאלכסנדריא של מצרים כי הוה שלמא שלח ליה שמעון בן שטח מני ירושלים עיר הקודש לך אלכסנדריא אחותי בעלי שרוי בתוכך ואני יושבת שוממה, ובירושלמי חגיגה פ"ב ה״ב נמצאה סיפור הזח ממש אות באות אך במקום יהושע בן פרחיה איתא שם יהודה בן טבאי, והנה בחילופים בין הבבלי ובין הירושלמי בקורות ימים קדמונים לרוב גירסת הירושלמי צודקת יותר(!) ,ובפרט בקורות אשר נתהוו בארץ ישראל (מא) .וגם הסברא מכרעת כגירסת הירושלמי .כי לגירסת הבבלי שב יהושע בימי שמעון בן שטח אשר נשאו וכתב עליו בשם ירושלים בעלי וכו׳ ובעל השב אל אשתו המשתוקקת אליו שב לגדולתו וישב בראש ,ואם כן הי' יהושע נשיא כאשר בראשונה ועמד בראש הסנהדרין עם שמעון בן שטח כי בודאי שמעון הי׳ כבר גדול הסנהדרין בכתבו האגרת הזאת וזה לא שמענו מעולם כי המשנה מונה לזוג אחד יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח ,גם יש לתמוה למה קפץ שמעון בן שטח בראש הלא בודאי הי׳ אז יהודה בן טבאי עוד וקודם לו ,ולא נאריך בזה כי נראה בבירור שגירסת הירושלמי היא נכונה״ אלה דבריו.
והנה היו רחוקים כל כך מידיעת דברי הימים ההם, עד שנסתבך בשאלות על שאלות שאין להם מקום כלל ,ויבוא להפוך את סדרי המעשים מתוך חסרון ידיעתו. והנה הוא שואל כי בודאי בכתבו האגרת הי׳ שמעון בן שטח גדול הסנהדרין ואם כן עמד הוא בראש הסנהדרין יחד עם יהושע בן פרחיה וזה לא שמענו מעולם שהרי המשנה מונה את יהודה בן טבאי לבן זוגו ולא את יהושע בן פרחיה. ובא ושואל עוד "וגם יש לתמוה למה קפץ שמעון בן שטח בראש״.
וכל זה אינו כי אם דברי תהו מתוך חסרון ידיעה ,שמעון בן שטח לא קפץ לעמוד בראש, ולא כתב האגרת ליהושע בן פרחיה בתור "גדול הסנהדרין" כי אם בתור אחי המלכה.
כי אחרי אשר בתחבולותיו בחצר המלכות עלה בידו כי נסתלקו הצדוקים ונשמטו מלשבת בסנהדרין ,צעד עוד צעד לפנים, וישתדל להשיב להסנהדרין את כבודה הראשון ולהשיב מאלכסנדריא של מצרים את זקן הדור וראש כל חכמי הדור ההוא את יהושע בן פרחיה. ושמעון בן שטח נשאר גם עתה רק חבר הסנהדרין ,כמו שהי׳ לפני זה, ורק אחרי מות אלכסנדר ינאי בימי שלמינון ,כאשר שבו חכמי הדור ,ויהוושע בן פרחיה ונתאי הארבלי כבר נפטרו ,אז עמדו בראש שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי. ואמנם כי לא חקר פראנקעל כלל את מעשי הימים ההם ,ולא עמד על סידרן כל עיקר, עד ששם עמוד 35אצל שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי יעיר על הברייתא בקדושין ד׳ ס״ו וכתב:
הערה (מא): הדברים האלה גם מהם לעצמן אין להם שחר כלל, וכבר נתבאר לנו זה במקומות הרבה בח"ב.
אבל גם אם הי׳ לזה איזה ענין בדורות הסמוכים להאמוראים אשר שמעו עוד מהדור שלפניהם ומזקני הדורות ההם, מה ענין זה לדברים שהיו שנות מאות לפני זה, העשו כבר מימים רבים לקנין האומה על ידי ספרי זכרונות דברי הימים וברייתות בבתי מדרשות אשר היו ידי הכל שוין בהם