עיקר תוי"ט על ברכות ג

(א)

(א) (על המשנה) מק"ש כו'. וה"ה דפטור מכל שאר המצות, אלא דתנא אלו שהן חמורות שיש בהן קבלת עול מלכות שמים, וכדאמרינן בגמרא, הרוצה לקבל עול כו', מניח תפלין וקורא ק"ש ומתפלל. הר"י:

(ב) (על הברטנורא) ואין להקשות דאכתי גמילות חסדים הוא, דיש לו גם כן דין העוסק במצוה שיש בו טרדא, דפטור. דיש לחלק בין תנחומים, שיש לו עסק לנחם, מה שאין כן הלויה, שאין לו עסק, רק שהולך, ולא מקרי טרדא. תוי"ט:

(ב)

(ג) (על הברטנורא) ובגמרא. אפילו פסוק ראשון. וטעמא, דפסוק ראשון מקרי פרק, כמ"ש בפ"ב מ"ג לעיל:

(ד) (על המשנה) לא יתחילו. דתנחומי אבלים מדאורייתא, דבכלל גמילות חסדים הוא שהוא מן התורה, כדאמרינן: "והודעת להם את הדרך" (שמות יח) זו גמילות חסדים, והעוסק כו'. הר"י:

(ג)

(ה) (על המשנה) ועבדים. בגמ' חגיגה דף ד גמרינן לה לה, ופירש רש"י: דבאשה כתיב "וכתב לה", ובשפחה כתיב: "או חפשה לא ניתן לה":

(ו) (על הברטנורא) וטעמא, דתפילין אתקשו בפרשה ראשונה לתלמוד תורה, דכתיב "ושננתם וקשרתם", וכן בשניה, "והיו לטוטפות ולמדתם". ואלו למזוזה הפסיק ביניהם בשנייה בתלמוד תורה. קידושין דף ל"ד:

(ז) (על הברטנורא) דכתיב "למען ירבו ימיכם": גברי בעי חיי, נשי לא בעי חיי? גמ' שם:

(ד)

(ח) (על המשנה) מברך. כלומר מהרהר לאחריו. הר"י:

(ט) (על המשנה) רוצה לומר בפה, ופליג בתרתי. הר"י:

(ה)

(י) (על הברטנורא) כלומר פתיחתה וחתימתה בלבד.

  • והשתא ג' מחלוקת בדבר:
  1. ק"ש דמדאורייתא, יהרהר, ואפילו לא התחיל, ואין לו לקצר, רק יהרהר.
  2. ותפילה מדרבנן, לא יתחיל, ואם התחיל, יקצר, דהם שתקנו תפילה אמרו שיקצר.
  3. וברכת קריאת שמע דמדרבנן, ואינן רחמי כתפילה, משמע שאף אם התחיל יפסיק. תוי"ט:

(ו)

(יא) (על המשנה) שכבת זרע. שע"י שתטמא לא יהיו נשמעות לבעליהן, ותתקיים שלא יהיו מצויים כו':

(יב) (על המשנה) והמשמשת. טמאה אף בלא פליטה. הר"מ, מטעם דלעיל, ועוד, דכל דתקון כעין דאורייתא תקון כו'. תוי"ט:

(יג) (על המשנה) ורבי יהודה פוטר. לדבריו דת"ק קאמר, דלדידיה לא נתקנה תקנת עזרא לא לקריאת שמע ולא לברכותיה, כדלעיל במשנה ד. אי נמי בתלמוד תורה מיירי, דמודה בה ר"י שאין לו להוציא בשפתיו, מפני שמתוך הדבור יעמיק בהם. תוי"ט: