ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קלה א
וכן שׁעשׁע – "וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן" (ישעיהו יא, ח), שרשו שׁעה, והוא כפול הפ"א והעי"ן. אֲשַׁעְשַׁע. יְשַׁעְשַׁע. "תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי" (תהלים צד, יט) – בפתח העי"ן להרחיב.
וכן תעתע כפול הפ"א והעי"ן, כי שרשו תעה. "וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ" (בראשית כז, יב). וההִתְפַּעֵל ממנו: "וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו" (דה"ב לו, טז) – משפטו מֵתְתַּעֲתְּעִים.
וכן "יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם" (תהלים מה, ג), ופ"א-הפעל נקרא בקמץ-חטף, והוא פֹעל שלא נזכר שם פועלו.
ויש שהעי"ן שלו נחה וכפולה – טאטא מן "וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד" (ישעיהו יד, כג). טֵאטָא. טֵאטֵאתָ. טֵאטֵאתִי. טֵאטְאוּ. טֵאטֵאתֶם. טֵאטֵאנוּ. טֵאטֵאָה או טֵאטֵאתְ. טֵאטֵאתֶן. הפועל – מְטַאטֵא. מְטַאטְאִים. מְטַאטְאָה או מְטַאטֵאת. מְטַאטְאוֹת. הפעול – מְטוּאטָא. מְטוּאטָאִים וכולי. העתידים – טַאטֵא וכולי. אֲטַאטֵא. יְטַאטֵא. והשם ממנו בהראות עי"ן-הפעל – "בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד". וכן שהעי"ן שלו היא נראית כפולה.
הִתְמַהְמָהּ – "כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ" (בראשית מג, י), "וַֽיִּתְמַהְמָהּ" (בראשית יט, טז), "אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ" (חבקוק ב, ג). תאמר כל הבנין הִתפַּעֵל ממנו. ובא "וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀" קמץ המ"ם האחרונה מפני השלשלת, כי יש לה משפט הפסק. וכן "וַיִּשְׁחָ֓ט׀ וַיִּקַּח" (ויקרא ח, כג) קמוץ מפני השלשלת.
ויש שאחר שלש אותיות השרש יכפל העי"ן והלמ"ד –
"הֲפַכְפַּךְ דֶּרֶךְ אִישׁ וָזָר" (משלי כא, ח), והוא שם-תאר.
חמרמר מן "פָּנַי חֳמַרְמְרֻה מִנִּי בֶכִי" (איוב טז, טז), "מֵעַי חֳמַרְמָרוּ" (איכה א, כ). והוא נבנה מגזרת פֻּעַל שלא נזכר שם פועלו, ותאמר כל הבנין ממנו –