ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/כו ב
"אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּ֔נִי" (ש"א יז, ט); "כִּי עַבְדְּךָ יוֹאָב הוּא צִוָּ֔נִי" (ש"ב יד, יט); "יְיָ מִבֶּטֶן קְרָאָ֔נִי" (ישעיהו מט, א).
ובאו בקמץ זולת ההפסק, להורות כי כן המשפט מפני הנח הנסתר: "לָמָּה רִמִּיתָ֖נִי" (ש"א כח, יב); "צְרַפְתַּ֥נִי בַל תִּמְצָא" (תהלים יז, ג); "יְיָ קָ֭נָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח, כב); "עָנָ֖נִי בַמֶּרְחָב יָהּ" (תהלים קיח, ה); "הֹרָ֥נִי לַחֹמֶר" (איוב ל, יט). וכבר בא למ"ד-הפֹעל בפִעֵל הדגוש בצרי: "וְיִסְּרֵנִי מִלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הָעָם הַזֶּה" (ישעיהו ח, יא).
פְּקָדָם – כלו קמוץ. ובא "וּבְצַ֙עַם֙ בְּרֹאשׁ כֻּלָּם" (עמוס ט, א) בפתח הלמ"ד, מפני שהמלה מלעיל. ופעמים כנוי הנסתרים במ"ם-ו"ו, כמו "כִּסָּמוֹ יָם" (שמות טו, י), וכן "וְגֵרַשְׁתָּמוֹ" (שמות כג, לא), וכן "תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ" (שמות טו, יב), "תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי" (שמות טו, ט), "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ" (שמות טו, יז) והדומים להם.[1]
פְּקַדְכֶם – העי"ן בפתח, לפי שהוא מלרע לרוב התנועות, והכ"ף בסגול. וכן כל כֶם וכֶן שהוא כנוי, בסגול לעולם.
פְּקָדָנוּ – כלו קמוץ לעולם.
פְּקָדָהּ – כלו קמוץ. כמו: "הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ" (איוב כח, כז). והוא כנוי הנקבה במפיק. וכן משפט כל ה"א הנקבה הפעולה אשר לא תבא קמוצה, אם לא תהיה בנו"ן-ה"א או תי"ו-ה"א, שיהיו הנו"ן והתי"ו דגושים, כי אז תהיה הה"א רפה. וכן ה"א הפועלת מפיק, והוא שתהיה כנוי, כמו "בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ" (בראשית יט, לג).
ופעמים תהיה נחה ה"א הכנוי[2] – "וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָהֿ נֶצַח" (עמוס א, יא); "וַתַּחְמְרָהֿ בַחֵמָר" (שמות ב, ג); "לְמִן הַיּוֹם הִוָּסְדָהֿ" (שמות ט, יח); "מַטֵּה מוּסָדָהֿ" (ישעיהו ל, לב);