ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/טז א
בחירק, כמו "שִׁמְרוּ מִי בַּנַּעַר" (ש"ב יח, יב); "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי" (מלאכי ג, כב); "וְלַגְּבָעוֹת נִפְלוּ עָלֵינוּ" (הושע י, ח); "כִּרְתוּ עֵצָה" (ירמיהו ו, ו); "מִֽשְׁכ֗וּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן" (שמות יב, כא), והמ"ם מועמדת בגעיא; וכן "נִֽדֲר֣וּ וְשַׁלְּמוּ" (תהלים עו, יב); "וְיִֽצְק֥וּ עַל הָעֹלָה" (מ"א יח, לד).
או בקמץ-חטף – "חָרְבוּ מְאֹד" (ירמיהו ב, יב); "מָשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ" (יחזקאל לב, כ); "וְשָׁדְדוּ אֶת בְּנֵי קֶדֶם" (ירמיהו מט, כח).
ואם בהפסק בחולם – "גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹֽרוּ" (מ"א ג, כו); "אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹ֔דוּ" (יחזקאל כ, לט); "אֶת אֲדֹנָי הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא זְכֹ֔רוּ" (נחמיה ד, ח). ובא גם כן בטרחא שגם הוא יש לו במקומות מנהג הפסק, כמו "עִמְדוּ עֲמֹ֖דוּ וְאֵין מַפְנֶה" (נחום ב, ט).
או בקמץ-גדול בהפסק אשר הם מגזרת פְּעַל בפתח – "וְהִתַּמְּהוּ תְּמָ֑הוּ" (חבקוק א, ה), "הַחֵרְשִׁים שְׁמָ֑עוּ" (ישעיהו מב, יח). וכן בזקף – "הִקָּבְצוּ כֻלְּכֶם וּֽשֲׁמָ֔עוּ" (ישעיהו מח, יד). ובא גם כן בטרחא – "אִם תִּבְעָיוּן בְּעָ֖יוּ" (ישעיהו כא, יב).
ובא מלת "וּמִכֹּחֲכֶם שִֽׁחֲד֥וּ בַעֲדִי" (איוב ו, כב) בחירק אף על פי שהחי"ת גרונית, אבל נמשך בטעם להרחיב על החי"ת.
והשתים ועשרים עריכה
בת ארבע אותיות עם היו"ד הנוספת, להורות על יחידה נמצאת המצוּוָה על הפעלה ההיא. והנמשל פַּעֲלִי – הפ"א בפתח והעי"ן בשוא-ופתח.
ואם עי"ן-הפֹעל איננה גרונית תנקד הפ"א בחירק, כמו "לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ" (ישעיהו נב, א), "שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג). ובא מועמד בגעיא – "לִֽקְחִי־נָ֥א לִי פַּת לֶחֶם בְּיָדֵךְ" (מ"א יז, יא).
או בסגול הפ"א – "חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל" (ישעיהו מז, ב). ובא בסגול הפ"א והעי"ן בקמץ-חטף והיא גרונית – "וְאֶחֳזִי־בָהּ" (רות ג, טו).
או בקמץ-חטף הפ"א – "לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ" (שופטים ט, י).
ובהעמדה – "גִּילִי וּשְׂמָ֔חִי" (יואל ב, כא) בזקף, "הָאֹמֵר לַצּוּלָה חֳרָ֑בִי" (ישעיהו מד, כז) באתנח, "עֲלִי הַלְּבָנוֹן וּֽצֳעָ֔קִי" (ירמיהו כב, כ) בזקף. והפ"א בשניהם בקמץ-חטף לתפארת, והעי"ן בקמץ-רחב מפני ההעמדה. ובא גם כן בזקף והעי"ן בחולם – "כִּתִּים קוּמִי עֲבֹ֔רִי" (ישעיהו כג, יב) – לגזרת פְּעוֹל.
ונהפך קמץ-חטף בעי"ן-הפֹעל במלת "קָסֳמִי נָא לִי בָּאוֹב" (ש"א כח, ח) לתפארת המלה.
והשלש ועשרים עריכה
בת חמש אותיות עם הנו"ן והה"א הנוספות להורות על רבות נמצאות המצֻווֹת על הפעֻלה ההיא, והנמשל