ספר היובלים/מו
א עריכה
ויהי אחרי מות יעקב וירבו בני ישראל בארץ מצרים, ויהיו לעם רב:
ב עריכה
ויהי להם לב אחד ורוח אחת לכולם, באהבתם איש את אחיו ובעזרם איש לאחיו, ויעצמו במאוד מאוד:
ג עריכה
ויחי יוסף אחרי אביו עוד עשרה שבועים:
ד עריכה
ולא היה צר ליוסף ולא אונה לו כל רע, בכל ימי חייו אשר חי אחרי יעקב אביו
ה עריכה
כי כל המצרים כיבדו את בני ישראל, בכל הימים אשר חי יוסף:
ו עריכה
וימת יוסף בן מאה ועשר שנים:
ז עריכה
שבע עשרה שנה ישב בארץ כנען ועשר שנים עבד, ושלוש שנים ישב בבית הסוהר ושמונים שנה שפט תחת המלך את כל ארץ מצרים:
ח עריכה
וימת הוא וכל אחיו וכל הדור ההוא:
ט עריכה
ויצו את בני ישראל לפני מותו להעלות את עצמותיו אתם בצאתם ממצרים:
י עריכה
וישבע אותם על אודות עצמותיו, ביודעו כי המצרים לא יוציאוהו עוד לקבור אותו בעתו בארץ כנען:
יא עריכה
כי ממקרון מלך כנען המושל בארץ אשור נלחם בעמק עם מלך מצרים, וימת אותו שם וירדוף אחרי המצרים עד שער הרמון:
יב עריכה
ולא יכול לבוא שמה, כי קם מלך חדש על מצרים ויהי עצום ממנו:
יג עריכה
וישוב ארצה כנען, אך שערי מצרים סוגרו ולא בא איש מצרימה:
יד עריכה
וימת יוסף ביובל הששה וארבעים בשבוע הששי בשנה השנית ויקברו אותו בארץ מצרים, וכל אחיו מתו אחריו:
טו עריכה
ויצא מלך מצרים להלחם את מלך כנען, ביובל השבעה וארבעים בשבוע השני בשנה השנית:
טז עריכה
ויוציאו בני ישראל את עצמות בני יעקב לבד מעצמות יוסף, ויקברו אותם על השדה במערת המכפלה על ההר:
יז עריכה
ורבים שבו מצרימה, ומעט מהם נשארו על הר חברון ואביך [עמרם] נשאר עמהם:
יח עריכה
ויחלוש מלך כנען את מלך מצרים, ויסגור את שערי מצרים:
יט עריכה
ויחשוב מזימה רעה על בני ישראל לענותם:
כ עריכה
ויאמר אל אנשי מצרים, הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו:
כא עריכה
הבה נתחכמה להם בטרם יעצמו מאוד, ונענה אותם בסבלות עבדים בטרם תפול עלינו בהלה ובטרם ילחמו בנו:
כב עריכה
ואם לא ונוספו גם הם על שונאינו ועלו מן ארצנו, כי לבם ופניהם פונים אל ארץ כנען:
כג עריכה
וישם עליהם שרי מסים למען ענותם בסבלות עבדים, ויבנו ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס:
כד עריכה
ויבנו את כל החומות והקירות אשר נהרסו בערי מצרים, וילחצו אותם בפרך:
כה עריכה
וכאשר יענו אותם כן ירבו וכן יפרוצו, ויחשבו המצרים את בני ישראל לטמאים: