העקר האחד עשר עריכה
בביאור הוראת בנין הִפְעִיל
א עריכה
הבנין החמשי גם הוא אב ונקרא הִפְעִיל, וגם הוא של ארבע מינים.
המין האחד הם הפעלים אשר הם עומדים בבנין הקל, וזה הבנין יוציאם לשני. כמו קָם והֵקִים, יָרַד והוֹרִיד. ולזאת הסבה הוסד זה הבנין, ולכן הוא בא לרוב בגזרת נחי העי"ן אשר שם משכן הפעלים העומדים לרוב, כמו שכתבתי בעקר ששי, ויבא גם מעטים בפעלים השלמים, כגון מן שָׁכַב, רָכַב, תאמר הִשְׁכִּיב, הִרְכִּיב, כלם יוצאים לשני.
ב עריכה
המין השני בשבנין הקל הוא יוצא לשני, אז הבנין הזה יוציאם לשלישי. כמו מן שרש אָכַל שהוא יוצא לשני, נאמר הֶאֱכִיל שהוא יוצא לשלישי. והמשל "הַמַּאֲכִילְךָ מָן" (דברים ח, טז) – הרי כאן שלשה גופים; הקב"ה מַאֲכִיל וישראל אוֹכֵל והמן אָכוּל.
ג עריכה
המין השלישי הם הפעלים אשר לא נמצאו בבנין הקל, כמו הִשְׁכִּים, הִשְׁלִיךְ ודומיהם, והוראתם כהוראתו כמו שיתבאר בסוף עקר י"ג.
ד עריכה
המין הרביעי הם הפעלים שהם עומדים בבנין הקל וגם בזה הבנין. כמו "וּפַרְעֹה הִקְרִיב" (שמות יד, י), "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם" (בראשית יב, ח), שהם כמו קָרַב ועָתַק. ואמר רא"ע שחסר מהם הפעול: "וּפַרְעֹה הִקְרִיב" – חסר מַחֲנֵהוּ, וכן מן "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם" חסר אָהֳלוֹ וכן בשאר מקומות. ונמצאים פעלים בזה הבנין שהם במקום אחר יוצאים. כמו "הֶחֱפִּיר לְבָנוֹן קָמַל" (ישעיהו לג, ט) עומד; "יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר" (משלי יג, ה) יוצא. וְכֵן "אֶת הָעִיר לֹא הִרְחִיקוּ" (בראשית מד, ד) עומד; "הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ" (תהלים קג, יב) יוצא. וכן "כִּי יַעֲשִׁיר אִישׁ" (תהלים מט, יז) עומד; "בִּרְכַּת יְיָ הִיא תַּעֲשִׁיר" (משלי י, כב) יוצא. והנה גם זה הבנין הוליד בן ונקרא שמו בנין הָפְעַל.