ספרי על דברים טז ג

<< | ספרי על דבריםפרק ט"ז • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ט"ז, ג':

לֹא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצּ֖וֹת לֶ֣חֶם עֹ֑נִי כִּ֣י בְחִפָּז֗וֹן יָצָ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְמַ֣עַן תִּזְכֹּ֗ר אֶת־י֤וֹם צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃


לא תאכל עליו חמץ. ר' יהודה אומר, מנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה, שהוא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר: לא תאכל עליו חמץ.

אמר ר' שמעון, יכול[1] כן הוא הדבר? תלמוד לומר[2]: לא תאכל עליו חמץ, שבעת ימים תאכל עליו מצות (לחם עוני); כל שהוא בקום אכול מצה, הרי הוא בבל תאכל חמץ, וכל שאינו בקום אכול מצה אינו בבל תאכל חמץ.

לחם עוני. (פסחים לו) פרט לחלוט ואשישה.

יכול לא יהיה אדם יוצא [אלא] בפת הדראה? תלמוד לומר: "תאכל עליו מצות", אפילו כמצה של שלמה. אם כן למה נאמר לחם עוני? פרט לחלוט ואשישה.

רבי שמעון אומר, למה נקרא לחם עוני? על שם ענוי שנתענו במצרים.

כי בחפזון יצאת מארץ מצרים. (ברכות ט) יכול חפזון לישראל ולמצרים? תלמוד לומר (שמות יא): "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו". אמור מעתה, לא היה חפזון כי אם למצרים.

למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים. זו היא (ברכות ב) שאמר ר' אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא, שנאמר: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך", "ימי חייך" הימים, "כל ימי חייך" – הלילות. וחכמים אומרים: "ימי חייך" – העולם הזה, "כל ימי חייך" – להביא לימות המשיח.


ראו גם: התורה והמצוה על דברים טז ג - פירוש מלבי"ם על הספרי.




קיצור דרך: mdrjhlka-dm-16-03


  1. ^ [וכי]. גר"א
  2. ^ [והלא כבר נאמר]. גר"א