ספרי על במדבר לה כה

<< | ספרי על במדברפרק ל"ה • פסוק כ"ה | >>
י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר ל"ה, כ"ה:

וְהִצִּ֨ילוּ הָעֵדָ֜ה אֶת־הָרֹצֵ֗חַ מִיַּד֮ גֹּאֵ֣ל הַדָּם֒ וְהֵשִׁ֤יבוּ אֹתוֹ֙ הָֽעֵדָ֔ה אֶל־עִ֥יר מִקְלָט֖וֹ אֲשֶׁר־נָ֣ס שָׁ֑מָּה וְיָ֣שַׁב בָּ֗הּ עַד־מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל אֲשֶׁר־מָשַׁ֥ח אֹת֖וֹ בְּשֶׁ֥מֶן הַקֹּֽדֶשׁ׃


ומנין שדיני נפשות בכ"ג? ת"ל ושפטו העדה - הרי הם י'; והצילו העדה - הרי י'; שלשה מנין? הרי אתה דן: הואיל ואמרה תורה הרוג על פי עדים, הרוג ע"פ מטי דינים; מה עדים שנים אף דיינים שנים, ואין בית דין שקול - מוסיפים עליהם עוד אחד, הרי ג'.

דורשי רשומות אמרו ג' עדיות הכתובים בפרשה - ללמדך שדיני נפשות בעשרים ושלשה:

והצילו - מכאן אתה דן: הרג נפש אחת, בין בשוגג בין במזיד - הכל מקדימים לערי מקלט. ב"ד שולחים ומביאים אותם משם. מי שנתחייב מיתה - הרגוהו, ושלא נתחייב מיתה - פטרוהו. מי שנתחייב גלות - מחזירים אותו למקומו; שנאמר והשיבו אותו העדה:

ר' מאיר אומר: רוצח מקצר ימיו של אדם, וכהן גדול מאריך ימיו של אדם.

ר' אומר: רוצח מטמא את הארץ ומסלק את השכינה, וכהן גדול גורם לשכינה שתשרה על האדם בארץ. אין בדין שיהא מי שמטמא את הארץ לפני מי שגורם להשרות את השכינה על אדם בארץ: