ספרא על ויקרא ד ד

<< | ספרא על ויקראפרק ד' • פסוק ד' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא ד', ד':

וְהֵבִ֣יא אֶת־הַפָּ֗ר אֶל־פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַפָּ֔ר וְשָׁחַ֥ט אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃






[א] "והביא"-- אף לאחר יום הכפורים.


"את הפר"-- פר הוא מביא, ואינו מביא חלופין.

  • [ב] הלא דין הוא! מה אם היחיד --שלא שוה קרבנו לכל מצות לקרבנו ליום הכפורים-- שוה קרבנו לכל מצות לקרבנו למצוה יחידית, משוח --ששוה קרבנו לכל מצות לקרבנו ליום הכפורים-- אינו דין שישוה קרבנו לכל מצות לקרבנו למצוה יחידית?!
  • נשיא יוכיח! ששוה קרבנו לכל מצות לקרבנו ליום הכפורים ולא שוה קרבנו לכל מצות לקרבנו למצוה יחידית! [ג] אף אתה אל תתמה על המשיח, שאף על פי ששוה קרבנו לכל מצות לקרבנו ליום הכפורים -- לא ישוה קרבנו לכל מצות לקרבנו למצוה יחידית!
  • אלא לפי שנאמר "והביא", יכול יביא חלופים?...
  • תלמוד לומר "פר"-- פר הוא מביא ואינו מביא חלופים.


[ד] "וסמך..ידו על ראש הפר"-- לרבות פר יום הכפורים לסמיכה.

  • הלא דין הוא! מה אם זה --שאינו טעון שני וידוים ואינו טעון "אנא"-- טעון סמיכה, פר יום הכפורים --שטעון שני וידוים וטעון "אנא"-- אינו דין שיטעון סמיכה?!
  • לא! אם אמרת בזה -- שהוא בא על עבירת מצוה ידועה! תאמר בפר יום הכפורים שאין בא על עבירת מצוה ידועה?! [הואיל ואין בא על עבירת מצוה ידועה] לא יטען סמיכה!
  • תלמוד לומר "וסמך..ידו על ראש הפר"-- לרבות פר יום הכפורים לסמיכה.


"ושחט את הפר לפני השם"-- בצפון.